מדינת ישראל נ' גאלי(עציר) ואח'

החלטה

בפני בקשה לפי סעיף 51 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996, שבה עותרת המבקשת לחלט ערבויות שהפקיד המשיב 1 שהוא הנאשם בת"פ 8338-01-11 ואשר לגביו נקבעו תנאי שחרור, ושהפקיד המשיב 2 אשר הוא ערב ומפקח של המשיב 1.

על פי תנאי השחרור של המשיב 1 – אלה שנקבעו במסגרת עמ"ת 28193-07-11, הותר למשיב לצאת לעבודה בימים א'-ה', בין השעות 19:30-06:00 וביום ו' בין השעות 16:00-06:00 באתר עבודה שנמצא ברחוב אחד העם 33 תל אביב, ושם בלבד (להלן: "ההחלטה"). יצוין, שכבוד השופטת בוסתן אשר נתנה את ההחלטה, קבעה שהיא מקבלת את הבקשה להקל בתנאי השחרור בשים לב לכך שהמשיב 1 מציע לעבוד במקום עבודה קבוע – כך בעמוד 4 של ההחלטה שורות 6-7. חרף התנאי הברור שנקבע בהחלטה, שהה המשיב 1 בתאריך 10/11/2011 בשעה 12:30, בתערוכת כלי רכב שהתקיימה בסמוך ליישוב נאות קדומים, יחד עימו היה גם הערב והמפקח – המשיב מספר 2. זאת ועוד, מההודעות שנגבו מהמשיבים עולה, שלא הייתה זו ההפרה היחידה של תנאי השחרור, שכן המשיב 2 מספר בהודעתו מיום 14/11/2011 שעה 12:09, שהוא לוקח איתו את המשיב 1 לכל מקום שהוא הולך. כלומר, אם יש לו בעיה באתר אחר זולת האתר שבו מותר למשיב 1 לשהות, הוא לוקח אותו איתו. לדבריו, הוא הבין שהמשיב 1 צריך להיות איתו, צמוד אליו, ושעליו להחזיר אותו הבית בשעה 19:00. כך, בניגוד ברור ומוחלט במה שנקבע בהחלטה. כשהמשיב 2 נשאל היכן הם היו באותו יום שבו נגבית ממנו ההודעה, הוא אומר שבאותו יום הם הלכו יחדיו לראות שופל תקוע בבת ים. אין הוא זוכר בדיוק מקרים אחרים שבהם הם יצאו מהמתחם הנ"ל, ואת מה שלא זוכר המשיב 2 משלים המשיב 1 בהודעה מיום 14/11/2011, כאשר הוא מספר שמידי יום בסוף יום העבודה, הוא מקפיץ את המשיב 2 – שאינו נוהג, אל ביתו, ואחר כך אשתו של המשיב 2 מחזירה אותו אל מקום מעצר הבית שלו. ועוד – בימים שבהם המשיב 2 איננו יכול לבוא לאסוף אותו בבוקר לעבודה, אוספת אותו אשתו של המשיב 2. כך, בניגוד למה שנכתב בהחלטה, לאמור : "העורר יגיע אל מקום העבודה וממנו, ביחד עם מר פריג'ה ברכב", ועיון קל בהודעה של המשיב מעלה שרפי גאלי פריג'ה שאליו מתייחסת ההחלטה בהחלטה, הוא הוא המשיב 2. הנה כי כן, מפי המשיבים אנו למדים לדעת, שמידי יום ביומו מופרים תנאי השחרור.

משכך, כדין עותרת המבקשת לחילוט הערבויות. זאת ועוד, המבקשת טוענת לפן נוסף של ההפרה, בכך שהמשיב 1 יצר קשר במהלך אותה תערוכת רכב עם המתלונן בתיק העיקרי, שוחח עימו ולחץ את ידו. טוען סנגורו של המשיב 1, שחלק זה של הבקשה הוא מוקדם, שכן טרם נשמעו ההוכחות בכתב האישום החדש שהוגש כנגד המשיב 1 שעניינו אותה יצירת קשר עם המתלונן. לכאורה, טענה זו היא נכונה. אלא מאי? המשיב 1 מודה בחלק מהדברים המיוחסים לו בכתב האישום החדש, שכן הוא אומר שהוא לחץ את ידו של המתלונן "שאין בינינו כלום", אבל לא אמר לו דבר. בשים לב לכך שהמשיב 1 מודה רק במקצת ממה שמיוחס לו בכתב האישום החדש לגבי הקשר עם המתלונן, אזי הטענה נכונה רק בחלקה, ובנסיבות אלה, תתייחס החלטה זו רק לאותו חלק של ההפרה שעניינו ההגעה ממקום מעצר הבית אל העבודה ובחזרה, והיציאה ממקום העבודה במהלך שעות העבודה. לגבי הפן הנוסף של ההפרה – הוא ידון רק בסיום שמיעת ההוכחות, ככל המבקשת תבקש זאת.

משמודים המשיב 1 והמשיב 2 פה אחד, שבעצם הם מפרים יחדיו את ההחלטה, אזי יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על חילוט הערבויות. עם זאת, ובשים לב לכך שהבקשה נדונה בשלב זה רק לגבי פן אחד של ההפרה, אינני רואה לנכון להיעתר לבקשה במלואה ולחלט את מלוא הערבויות, אלא אני רואה לנכון להורות על חילוט חלקי באופן שמתוך הפיקדון בסך של 30,000 ₪ יחולט סכום של 10,000 ₪, ומתוך ערבות צד ג' שנחתמה על ידי המשיב 2 יחולט סכום נוסף של 10,000 ₪.

החילוט החלקי מתחשב כמובן לא רק בכך שהפן הנוסף של ההפרה טרם הוכרע, אלא גם בכך שבעקבות ההפרה נעצר המשיב 1 עד תום ההליכים, ובכך שבמסגרת גזר הדין יתכן שתוטל גם סנקציה כספית שיכול ותהיה לה השפעה גם על נושא החילוט.

סוף דבר – אני מורה כאמור על החילוט החלקי כפי שפרטתי אותו לעיל.

ניתנה והודעה היום כ"ח טבת תשע"ב, 23/01/2012 במעמד הנוכחים.

לבנה צבר, שופטת

החלטה

ניתנת אורכה בת 30 יום למשיב 2 לצורך הפקדת הסך של 10,000 ₪ במזכירות בית המשפט.

ניתנה והודעה היום כ"ח טבת תשע"ב, 23/01/2012 במעמד הנוכחים.

לבנה צבר, שופטת

קלדנית: חלי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: