מדינת ישראל נ' גאלולי

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

הנאשם שבפניי כבן 21 שנה ללא הרשעות קודמות, הודה בהזדמנות הראשונה בכך שתקף שוטר בזמן מילוי תפקידו וכן איים על שוטר, וכל זאת כשהוא נתון להשפעת אלכוהול.

גם בנסיבות הנ"ל מוכנה אני לקבל את העמדה העקרונית של ב"כ המאשימה שעבירות אלימות כלפי שוטרים נושאות חומרה יתרה, ולא בכדי החמיר המחוקק עם מי שמבצע עבירת אלימות פיזית כלפי שוטר בזמן מילוי תפקידו. גם בתי המשפט חזרו וקבעו שמי שפוגע בשוטר שעה שממלא תפקידו כדין, ידע שימצא את עצמו מאחורי סורג ובריח, שכן אין מדובר רק בעבירת אלימות לשמה, אלא מדובר בעבירה אשר פוגעת קשות ביכולת המשטרה כרשות אכיפה משמעותית לבצע את תפקידה ומיוחד יש בכך פגיעה באמון הציבור ביכולת המשטרה למלא את תפקידיה החשובים.

אך יחד עם זאת הענישה היא ענישה אינדיוידואלית וביהמ"ש בבואו לגזור את הדין של הנאשם הספציפי העומד לפניו בוחן את נסיבות המעשה ואת נסיבות העושה.

בענייננו, הגם שכפי שציינתי, העבירות במהות נושאות חומרה, אזי בנסיבות מוכנה אני לקבל במיוחד בכל מה שקשור לעבירת האלימות הפיזית, אין מדובר באלימות מהמדרג הגבוה, אך יחד עם זאת עבירת האלימות המילולית היא חמורה בנסיבותיה.

לאחר שהנאשם הודה והורשע ביום 26.1.10 והצדדים החלו לטעון לעונש, כאשר ב"כ המאשימה ביקש למצות עם הנאשם את מלוא חומרת הדין לאור חומרת העבירות, ביהמ"ש הפנה אותו לשירות המבחן על מנת לקבל תסקיר בעניינו, ומאז ועד היום התקבלו בעניינו של הנאשם מספר תסקירים.

מהתסקיר הראשון עולה תמונה בעייתית על פיה הנאשם למרות שהינו ללא הרשעות קודמות ועבד בצורה מסודרת, מצא עצמו מתחבר לבחורים בני גילו אשר נהגו לשתות אלכוהול ולעיתים גם לעשן סמים מסוג קנבוס. בנסיבות אלה הנאשם שלל בעייתיות בהתנהגותו למרות שכאמור אין ספק שמי שנוהג לצרוך אלכוהול בחברותה גם לצרוך סמים, ועל רקע זה מבצע את העבירות נשוא התיק שבפניי, קיימת בעיה שיש מקום לטפל בה, ואם לא, יש סיכוי ממשי של הישנות עבירות מסוגים שונים. יש לציין שעל פי התסקיר הראשון הנאשם גם לא לקח אחריות ממשית על מעשיו.

למרות האמור בתסקיר הראשון, ביהמ"ש המשיך את הקשר של הנאשם עם שירות המבחן, ולאחר שהנאשם החל לעבור הליך טיפולי, על פי התסקיר האחרון, ניתן לומר שחל שינוי משמעותי הן לענין תפיסתו את מעשיו ואחריות המלאה למעשים, והן לענין הקשר של צריכת האלכוהול והסמים להתנהגות וההתנהלות הבעייתית. עפ"י בדיקות שעשה הנאשם מסתבר שהוא כיום אינו משתמש בסמים וכאמור ההליך הטיפולי כולו גורם לכך שהוא מפתח מודעות ושליטה ונמנע ממעורבות והתנהגויות אסוציאליות והראיה שלא מצא עצמו מעורב בעבירות נוספות.

בנסיבות הנ"ל שירות המבחן בשל גילו הצעיר כמו גם שעובר הליך טיפולי וגם עובד בצורה מסודרת ממליץ לביהמ"ש להעדיף את ההליך השיקומי.

מלבד הנסיבות הנ"ל, יש לקחת בחשבון לענין העונש את העובדה שהנאשם היה עצור בגין תיק זה כשבוע ימים, לאחר מכן היה במעצר בית מלא כשלושה וחצי חודשים, ועוד פרק זמן של מספר חודשים במעצר בית חלקי. אני סבורה שיש לקחת נסיבות אלה לענין העונש במיוחד לענין השאלה האם יש מקום לשלוח את הנאשם למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח כפי שמבקש ב"כ המאשימה.

לאחר שסקרתי את כל השיקולים הרלוונטיים ולאחר שהנאשם נתרם באופן משמעותי מההליך הטיפולי, לאור גילו הצעיר והעדר הרשעות קודמות ואי מעורבות נוספת בעבירות מאז ביצוע העבירות נשוא התיק ועד היום, אני סבורה שהפעם האינטרס הציבורי דווקא מביא את ביהמ"ש למסקנה שיש להעדיף את ההליך השיקומי בצד ענישה הצופה פני עתיד ופיצוי לשוטרים, כמו גם שאני סבורה שקיים סיכוי שאם אשלח את הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח, לאחר שיצא מבית הסוהר, יש סיכוי שיחזור דווקא לנהל אורח חיים עברייני.

לפיכך אני גוזרת עליו את העונשים כדלהלן:

1.מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירות על סעיפים בהם הורשע בתיק זה, ויורשע בה בין בתקופת התנאי ובין לאחריו.

2.תשלום קנס בשיעור 2,000 ש"ח או 60 יום מאסר תחתיו.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 400 ₪ כל אחד החל מיום 1.12.10 ובכל 1 לחודש שלאחריו.

אי תשלום של מי מהתשלומים במועד, יגרור אחריו תשלום יתרת הקנס.

3.אני מורה שהנאשם יהא בפיקוח קצין מבחן למשך שנה מהיום.

שירות המבחן יחתים את הנאשם על הצווים וימציאם לחתימה לביהמ"ש תוך 30 יום.

4.הנאשם יבצע עבודות של"צ בהיקף של 100 שעות כפי שיוכן עבורו ע"י ק. המבחן אשר יגיש את התכנית לאישור ביהמ"ש תוך 30 יום.