מדינת ישראל נ' גאון

בפני

שופטת גיליה רביד

הכרעת דין

פרטי המקרה-כללי.

1.בתקופה הרלוונטית לכתב האישום היה הנאשם קבלן רשום לעבודות הנדסה בנאיות והוא נשכר על ידי משפחת סידי לבצע עבודות שיפוץ נרחבות בביתם ברח' ההדרים 16 בסביון (להלן: "הבית").

לצורך ביצוע עבודות שלד ובכללם ביצוע יציקת בטון של המרפסות שכר הנאשם את שירותיו של קבלן משנה בשם לטיף גיוסי (להלן: "המתלונן").

בתאריך 1.8.2008 בשעות הצהריים בעת שהמתלונן עבד בביצוע יציקת בטון של אחת המרפסות אירעה תאונה שבמהלכה החליק המתלונן מגג הרעפים המשופע של הבית שאליו עלה לצורך ביצוע עבודת ניקיון ונחבל במקומות שונים בגופו, תוך שנגרמים לו בין השאר קרע בטחול ושברים בצלעות והוא נזקק לטיפול רפואי ולאשפוז.

2.על פי הנטען בעובדות כתב האישום, נפילתו וחבלתו של המתלונן נגרמו עקב רשלנותו של הנאשם שהתבטאה בכך ששכר את שירותיו של המתלונן למרות שהוא נעדר רישיון לעסוק כקבלן משנה מבלי שווידא את מידת התאמתו לעבודה, לא מינה מנהל עבודה כנדרש בחוק שישגיח שהעבודה מתבצעת בהתאם לתקנות ולכללי הזהירות הנדרשים, העסיק את המתלונן בעבודה על גג בית שהייתה ממנו סכנת נפילה בלא שנקט אמצעי זהירות נאותים למניעת נפילתו, לא הדריך את המתלונן לגבי הסיכונים בעבודה ולא וידא שהמתלונן השתמש בעת עבודתו על הגג באמצעי הזהירות הנאותים כגון רתמת בטיחות שתמנע נפילתו.

בגין מעשיו ומחדליו אלה יוחסו לנאשם בכתב האישום העבירות הבאות: גרם חבלה ברשלנות לפי סעיף 341 לחוק העונשין, אי מינוי מנהל עבודה ואי נקיטת אמצעים בעבודות גג, לפי תקנות 2 ו-139 לתקנות בטיחות בעבודה (עבודות בניה) תשמ"ח-1988 (יחד עם סעיף 225 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל- 1970), אי מניעת נפילה ואיסור עבודת אדם בודד לפי תקנות 3 ו-12 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים) התשמ"ו-1986 (יחד עם סעיף 225 לפקודת הבטיחות בעבודה).

בנוסף עתרה ב"כ המאשימה בסיכומיה כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 וירשיע את הנאשם גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, עבירה שהוכחה כנגדו לאור גרסתו של המתלונן בבית המשפט.

3.הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום. לטענתו, הוא לא היה "מבצע הבנייה" באשר הועסקו במקום מטעמו של המזמין קבלנים נוספים. כפועל יוצא ממסקנה זו, על רקע הקבוע בתקנה 6(ג) לתקנות הבטיחות בעבודה, הרי שלדבריו לא הייתה קיימת עליו החובה למנות מנהל עבודה או לפקח על קיום הוראות הבטיחות.

לדברי הנאשם, המתלונן לא היה אמור להימצא על הגג ממנו נפל, שכן עלה על גג הרעפים על דעת עצמו. הנאשם שלל את דברי המתלונן לפיהם הוא הורה למתלונן לנקות את הרעפים.

לדברי הנאשם, סביבת העבודה שבה היה אמור המתלונן להימצא לצורך מילוי משימותיו הייתה מוגנת ובטוחה ובתוך כך הוא שלל את האפשרות שהעלייה על גג הרעפים וההליכה עליו היו חלק משגרת העבודה במקום, כטענת המתלונן.

בהקשר לחובת ההדרכה הוסיף הנאשם וטען, כי המתלונן קבלן עצמאי בעל ותק וניסיון ולא היה צורך להדריך אותו לגבי הסכנות בעלייה על גג רעפים.

4.המחלוקת שיש להכריע בה מתרכזת אפוא בעיקרה בשאלות הבאות: מה היה תפקידו ומעמדו של הנאשם באתר הבנייה והאם ניתן להגדירו כ"מבצע הבנייה" על כל החובות המשפטיות הנגזרות מכך, מה היו הנסיבות הרלוונטיות לתאונה, קרי, האם המתלונן עלה על גג הרעפים באופן עצמאי, וולונטרי ובלתי צפוי מבחינת הנאשם, או שמא היה זה בעקבות הוראת הנאשם ו/או כחלק אינטגראלי מביצוע העבודה שנמסרה לו, וכן, האם הנאשם התרשל במילוי חובותיו כלפי המתלונן, התרשלות שכתוצאה ממנה נגרמו נפילתו וחבלתו של המתלונן.

5.המאשימה נסמכת על עדויותיהם של המתלונן שתיאר את נסיבות עלייתו לגג ונפילתו ממנו, של פרופ' עמי סידי בעלי הבית ומי ששכר את שירותיו של הנאשם, של עבדל חפיז ג'יוסי, גיסו של המתלונן שעבד יחד עמו ביום התאונה, של רומן פיכמן מפקח במשרד העבודה שחקר את התאונה (ראה תמונות ת/6א ודו"ח ת/6) וכן על תצלומים שנעשו בזירת האירוע ביום 3.8.08 על ידי המשטרה (ת/3)

לצורך הבהרת התמונה תפורטנה להלן בקצרה גרסאותיהם של פרופ' סידי, המתלונן והנאשם.

עדות פרופ' סידי

6.פרופ' עמי סידי (להלן: "סידי") העיד, כי השיפוצים בבית החלו סמוך לאחר שרכש אותו, עוד בטרם הוא ובני משפחתו עברו להתגורר במקום. לצורך ביצוע עבודות השיפוצים שכללו גם סגירת מרפסות ובניית חדר נוסף בקומה שנייה נשכרו שירותיו של הנאשם, מי שהיה הקבלן שבנה את הבית המקורי 10 שנים קודם לכן, כאשר לצידו נשכרו שירותיהם של האדריכל מוגרבי שתכנן את הבית המקורי, ומהנדס קונסטרוקציה. לדברי סידי, הוא ובני משפחתו היו מבקרים בבית מידי פעם, שלא באופן קבוע, כדי לעקוב אחר התקדמות העבודה, כאשר כל בקשה או הערה, ככל שהיו כאלה, התבצעו מול אחד משלושה הפונקציונרים האלה. לדבריו, לנאשם ניתנו מפתחות הבית וכן מפתחות של שער הכניסה לבית.