מדינת ישראל נ' גאבר

החלטה

1.זוהי בקשת הנאשם לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהיעדרו.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירת מהירות.

הנאשם לא התייצב, ולאור אי ההתייצבות ניתנו הכרעת דין וגזר דין בהיעדרו.

2.בבקשה נטען כי ביום הדיון התייצב נציג ממשרד עורך הדין בבית המשפט, והודע לו כי לא התקיים דיון בתיק, וכי תשלח לו הודעה מתאימה על מועד דיון חדש.

לבקשה לא צורף תצהיר.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

3.שני תנאים, שאינם מצטברים, נדרשים לביטול פסק דין בהתאם לסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982. האחד – קיומה של סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות, והשני מניעת עיוות דין. ככל שאין חשש לעיוות דין, לא יבוטל פסק הדין, אלא אם קיימת סיבה מוצדקת להיעדרות. ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד' נז'(6) 793, ר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל, פד' לט'(3) 279, רע"פ 1773/04 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל (2004) לא פורסם וע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד שרון מנחם (2009), לא פורסם. אי התייצבות כמוה כהודאה ואין לומר כי כל מי שכופר ולא התייצב זכאי לביטול פסק דין. כמו כן אין חובה לקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין בנוכחות הצדדים (ראה רע"פ 9142/01 וע"פ 4808/08 דלעיל).

4.לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טענות הצדדים לאור סעיף 130 (ח) וההלכות דלעיל לא מצאתי מקום להיעתר לה.

לא הובאה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של הנאשם לדיון בעניינו. הטענה, לפיה נציג ממשרד עורך הדין התייצב לדיון, אך זה לא התקיים, הינה טענה כללית ולא מבוססת כלל. יש להעיר כי פסק הדין בהיעדר אכן ניתן ביום 14.04.11, אך זאת אך מחמת עומס דיונים במועד אשר אליו זומן הנאשם כדין – 05.04.11.

משעשה הנאשם דין לעצמו ולא התייצב, אין לו להלין אלא על עצמו.

לבקשה לא צורף תצהיר. גם אם היה מצורף, לאור טיב הטענות שבפי הנאשם, ספק אם היה בו להועיל.

מכל האמור, לא מצאתי סיבה מוצדקת לאי התייצבות.

הנאשם לא טוען כל טענה לעיוות דין. בענייננו, אינני מוצא כל עיוות דין או חשש לו. מכל מקום, אין באמירה הכללית של הנאשם על רצון להקל בעונש כדי להקים חשש כלשהוא לעיוות דין.

5. לפיכך, הבקשה נדחית.

המזכירות תודיע למבקש.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"א, 10 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: