מדינת ישראל נ' ג'רייס

החלטה

1.זוהי בקשת הנאשמת לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהיעדרה.

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום בגין שימוש בטלפון נייד - שלא באמצעות דיבורית - בעת נהיגה ברכב.

הנאשמת לא התייצבה, ולאור אי ההתייצבות ניתנו הכרעת דין וגזר דין בהיעדרה.

2.בבקשה נטען כי המבקשת לא התייצבה לדיון בעניינה, בשל היעדר זימונה לדיון. לגופו של עניין, נטען כי בידי המבקשת מסמכים שונים, שעל פי הטענה, יש בהם כדי להפריך את האישום כנגדה.

לבקשה לא צורף תצהיר.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

3.שני תנאים, שאינם מצטברים, נדרשים לביטול פסק דין בהתאם לסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982. האחד – קיומה של סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות, והשני מניעת עיוות דין. ככל שאין חשש לעיוות דין, לא יבוטל פסק הדין, אלא אם קיימת סיבה מוצדקת להיעדרות. ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד' נז'(6) 793, ר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל, פד' לט'(3) 279, רע"פ 1773/04 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל (2004) לא פורסם וע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד שרון מנחם (2009), לא פורסם. אי התייצבות כמוה כהודאה ואין לומר כי כל מי שכופר ולא התייצב זכאי לביטול פסק דין. כמו כן אין חובה לקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין בנוכחות הצדדים (ראה רע"פ 9142/01 וע"פ 4808/08 דלעיל).

4.לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טענות הצדדים לאור סעיף 130 (ח) וההלכות דלעיל מצאתי לנכון להיעתר לה ולהורות על ביטול פסק הדין.

לא מצאתי אינדיקציה בתיק לזימונה כדין של המבקשת. אמנם, ישנו אישור משלוח דבר דואר רשום לידי המבקשת. עם זאת, המען המצוין באישור הינו "אילות 220, אילת", בעוד המען שציינה המבקשת בבקשתה להישפט הינו "אילות 220/30, אילת". הנה כי כן, משתקף פגם פורמאלי, המקים ספק במסירת ההזמנה לדיון כדין.

הנאשמת טוענת לעיוות דין. לאור האמור לעיל, טיעונה יבחן במהלך הדיון במעמד הצדדים.

5.לפיכך, אני מורה על ביטול פסק הדין.

6.נקבע לדיון, במעמד הצדדים, ליום 30.11.10 שעה 09:30.

7.המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"א, 19 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: