מדינת ישראל נ' ג'בארין

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 16/5/08 סמוך לשעה 06:30 נהג כשהוא שיכור ברכב פרטי מכיוון נשר לכיוון צומת יגור, הגיע סמוך לכניסה לקיבוץ יגור, איבד שליטה על הרכב פגע במעקה הבטיחות, סטה שמאלה חצה משולש תנועה, פגע בתמרור המוצב במקום, המשיך וחצה שני נתיבי נסיעה עד שנעצר בשדה הסמוך. בדיקת דם שנעשתה לו בסמוך לאחר מכן לימדה כי בדמו ריכוז של 84 מיליגרם אלכוהול לכל 100 מ"ל.

המאשימה ייחסה לנאשם ביצוע עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש וסטייה מנתיב נסיעה.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, לא חלק על כך שנהג ברכב אך כפר בשכרות ובאחריות לתאונה.

מטעם המאשימה העיד בוחן התנועה מר מדקר אשר ניהל את החקירה בתיק זה. המסמכים שערך עד זה הוגשו בהסכמה (ת/1 – ת/10). הצדדים הגישו בהסכמה את כל יתר ראיות התביעה (ת/11 – ת/15).

בחקירתו הנגדית אישר העד מדקר כי לא חיטא את מקום נטילת דגימת הדם בזרועו של הנאשם טרם נטילת הדגימה. לדבריו, הוא היה בסמוך לרופא וראה כיצד הרופא לא משתמש באלכוהול או באף חומר אחר טרם שנטל את הדגימה.

באשר לתאונה, אישר הבוחן כי אכן ברכב נמצא ג'נט מעוך וצמיג ללא אויר. המעיכה אירעה כתוצאה מהתנגשות הרכב במדרכה אשר גרמה גם לפגיעה בצמיג וליציאה מיידית של האויר בצמיג. הבוחן אישר כי לא שלח את הצמיג לבחינה מדוקדקת יותר אלא הסתפק בבחינה חזותית שלו.

הנאשם נמנע מלהעיד להגנתו.

סניגורו טען כי יש לזכותו משני טעמים מצטברים:

באשר לשכרות, טען הסניגור, כי קיימים פגמים המאיינים את אמינות דגימת הדם שניטלה מהנאשם בשל חשש לזיהומה נוכח נתק כדבריו ממועד נטילתה ביום 16/5/08 ועד לשליחתה למעבדה ביום 19/5/08 ובהעדר תיעוד בדבר התנאים בהם הוחזקה. כן נטען כי משלא חוטא מקום נטילת דגימת הדם קיים חשש לזיהומה. הנאשם היה בביה"ח והיה חשוף לחומרים שונים לרבות אלכוהול. לפיכך, טען כי לא הוכחה שכרותו של הנאשם.

באשר לאחריות הנאשם לתאונה, טען הסניגור, היה תקר בצמיג אשר גרם לתאונה, או לכל הפחות קיים ספק אם אירע תקר כזה אשר הוביל לתאונה ומשדבר זה לא נשלל, קם ספק הפועל לזכותו של הנאשם ומנקה אותו מאחריות לתאונה.

דיון והכרעה:

המחלוקת הינה כאמור בשני ראשים:

בשאלת השכרות - האם דגימת הדם ניטלה כדין, האם הוכחה שכרותו של הנאשם.

בשאלת התאונה – האם אחראי הנאשם לתאונה.

אדון בשאלות אלה כסדרן.

(1) שאלת השכרות:

(א) האם דגימת הדם ניטלה כדין:

להלן אדון בשאלה, האם נפל פגם בשרשרת נטילת דגימת הדם מהנאשם ושמא נפל ספק בבכך שמדובר בדגימת דם השייכת לנאשם. לאחר מכן אדון בשאלת אמינות בדיקת דגימת הדם נוכח הטענות המועלות ע"י ההגנה.

תקנה 169ח קובעת: