מדינת ישראל נ' ג'בארין(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן א'.

העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות לפי סעיפים 298, 329(א)(1) ו- 144(א)(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), קרי, הריגה, חבלה בכוונה מחמירה ועבירות בנשק.

על פי הסדר הטיעון (ב) סוכם כי יוטלו על הנאשם 17 שנות מאסר, מאסר מותנה ופיצוי למשפחת המנוח והמתלונן, לשיקול דעת בית המשפט.

א.עובדות כתב האישום המתוקן:

כרקע לאמור בכתב האישום, צויין כי מחמוד ג'אברין ג'ילבוני (להלן: "המנוח") התגורר בשכונת אלמלסה שבאום אל פחם, בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום.

הנאשם וכן אחיו של המנוח, אחמד ג'אברין – ג'ילבוני (להלן: "אחמד") מתגוררים בשכונת ג'אברין באום אל פחם. הבניין בו מתגורר אחמד (להלן: "הבניין") נמצא בקרבת ביתו של הנאשם.

בין הנאשם לבין משפחת ג'ילבוני קיים סכסוך ממושך (להלן: "הסכסוך").

בתאריך 10/07/10, בסמוך לשעה 13.00, ירה אדם, שפניו מוסתרות, לעברו של הנאשם, והנאשם השיב בירי אקדח לעברו. בשל חשדו של הנאשם כי היורה היה עבדאללה ג'ילבוני, בנו של המנוח, (להלן: "עבדאללה") החריף הסכסוך.

בתאריך 11/07/10, סמוך לשעה 16.30, הגיע המנוח במכוניתו לשכונת ג'בארין, החנה את רכבו ליד הבניין והחל לצעוד לכיוון חנות חומרי בניין שמעבר לכביש (להלן: "החנות"). באותה עת, הגיע למקום אחמד ברכבו, כשעימו בנו קאסם יליד 1995, ומוחמד מאזן ג'בארין (להלן: "מאזן"). אחמד החנה את רכבו ליד הבניין, והשלושה יצאו מן הרכב. קאסם נכנס לבניין, בעוד אחמד ומאזן נותרו לעמוד ליד הרכב.

הנאשם, הבחין בהגעתם של המנוח ואחמד למקום וכשברשותו אקדח ותחמושת, התקרב למנוח שהיה באותה עת ליד החנות, וירה לעברו מספר יריות. קליע אחד פגע במנוח בגבו, וגרם למותו, וזאת, כתוצאה מנזק חמור לדפנות וריד ועורק כלייתי מצד ימין ווריד נבוב התחתון, לבלב, וקיבה עם איבוד דם נרחב, בעקבות מעבר הקליע דרך הבטן.

מיד אחר כך, ירה הנאשם מספר יריות אקדח לעבר אחמד, שעמד ליד מכוניתו, וסמוך למאזן, מתוך כוונה להטיל בו נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה. קליע אחד מתוך הכדורים שירה הנאשם לעבר אחמד, פגע בו בצווארו מימין, וגרם לפגיעה בקרוטיס מימין, שברים בחוליות 6C, 7C. אחמד הובהל לבית החולים רמב"ם שם אושפז ונותח, ובהמשך אושפז בבית לוינשטיין למשך מספר חודשים.

במעשיו כמתואר לעיל, גרם הנאשם למותו של המנוח במעשה שלא כדין, גרם לאחמד חבלה חמורה שלא כדין בכוונה להטיל בו נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה, וכן נשא והחזיק אקדח שמסוגל להמית אדם ללא רשות כדין לנשיאתו והחזקתו.

ב.טיעוני באי כח הצדדים לעונש:

באת כח המאשימה בטיעוניה לעונש בכתב (ט/3) ובעל פה ביקשה לכבד את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, בשלב מתקדם של שמיעת הראיות בתיק זה, ונימקה את השיקולים השונים שהנחו את המאשימה בכריתתו של הסדר הטיעון, בציינה כי "המאשימה שקלה את הקשיים הראייתיים העומדים בפניה, ואת השלכותיהם האפשריות לגבי תוצאתו של ההליך הפלילי".

לעניין האמור לעיל, פרטה באת כח המאשימה את מהות הקשיים הראייתיים ובין היתר ציינה את קיומו של קושי ראייתי "בעל משקל" שנוצר לאחר הגשת כתב האישום, בעקבות השיפור שחל במצבו הרפואי של אחמד אשר היה מחוסר הכרה מספר חודשים ולכן, לא נגבתה ממנו הודעה במהלך החקירה.

אחמד, לדברי באת כח המאשימה מסר, גירסה עם פרטים עובדתיים ספציפיים שהתייחסו למהלך האירוע. גירסה זו, הגם שמייחסת לנאשם את הירי, שונה בפרטים מסויימים מגירסת עדי הראיה (כך למשל, אחמד מסר שהמנוח נורה בעודו יושב במכוניתו, בעוד שעדי הראיה העידו כי המנוח הגיע ברכב נפרד ונורה מחוץ לרכב).

לדברי באת כח המאשימה, הקושי הראייתי הנ"ל לא עמד לנגד עיני המאשימה במועד הגשת כתב האישום ומתחבר לקשיים ראייתיים נוספים בתיק, שלחלקם נחשף בית המשפט במהלך חקירותיהם הנגדיות של עדי הראיה בתיק.

עוד הוסיפה ופרטה באת כח המאשימה קשיים ראייתיים נוספים, ובכללם: מציאתם של שלושה סוגי תרמילים בזירה: גרסה מתפתחת של עד תביעה מהותי שהסיע את הנאשם סמוך לאחר האירוע ושמע ממנו אמירות המפלילות במעורבות באירוע, עדותו של עד זה היא "מורכבת", כהגדרתה, לא נמסרה בהזדמנות ראשונה, והתפתחה במהלך החקירה. קיומן של אמירות או התבטאויות לגבי היותו של היורה רעול פנים בעוד שעדי הראיה העידו אחרת.

זאת ועוד, באת כח המאשימה ציינה את הדיונים בטרם ההגעה להסדר בהם השתתף אף ב"כ משפחת הקורבנות אשר נחשף לחומר הראייתי ובסופו של יום, המליץ למשפחתם לאחר הבדיקות שערך, להביע עמדת הסכמה להסדר גם אם בני המשפחה התנגדו ליתן הסכמתם להסדר, ובפרט לעונש המוצע.