מדינת ישראל נ' ג'בארה

גזר דין

1.עוד ביום 2.10.11 הורשע הנאשם, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון חלקי, בביצוע שתי עבירות של הסעת תושב זר השוהה באופן בלתי חוקי בישראל לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה"), נהיגה פוחזת של רכב, לפי סעיף 338 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") והכשלת שוטר, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

על-פי המפורט באישום השני, ביום 9.11.10, הסיע הנאשם תושב איזור בכביש 557 לכיוון מזרח, בסמוך למחסום.

כפי שמתואר באישום הראשון, מספר ימים לאחר מכן וביום 15.11.10, אחר - שהינו תושב שכם, יצר קשר טלפוני עם הנאשם וסיכם איתו כי יסיע אותו יחד עם שני תושבי אזור נוספים מצור יצחק ויורידם במחסום הכניסה לאזור בתמורה ל-100 ₪. באותו יום, בסמוך לשעה המוסכמת וביציאה מצור יצחק, הבחינו שוטרים בנאשם נוסע ברכב ועימו השוהים הבלתי-חוקיים. השוטרים סימנו לנאשם לעצור והאטו את הניידת כאשר לפתע עקף הנאשם את ניידת המשטרה משול ימין והאיץ את מהירות נסיעתו. בתגובה, הפעילו השוטרים את מערכת הכריזה בניידת תוך שהם כורזים לנאשם לעצור ודולקים אחריו. הנאשם לא עצר, עבר על קו הפרדה רצוף, עקף רכבים, פנה בכניסה לטייבה תוך עקיפה מסוכנת של רכבים, נכנס לסמטה סמוכה ללא מוצא ונעצר, כשבשלב זה הצליחו השוטרים לעצור אותו.

2.במסגרת ההסדר, המאשימה הגבילה עצמה לעתירה לעונש מאסר בפועל בן 12 חודשים, תוך ניכוי ימי מעצרו (15.11.10 ועד 23.12.10) ופסילה בפועל מוסכמת בת 10 חודשים מיום הפקדת הרשיון. הוסכם, כי הסניגור יוכל לטעון פתוח לעונש.

עוד במסגרת ההסדר נשלח הנאשם לקבלת תסקיר בעניינו, ואומר כבר, כי קיימת המלצה להשית עליו עונש מאסר לריצוי בדרך עבודות שירות. הנאשם נשלח לממונה על עבודות השירות והוא נמצא כשיר לרצות עונשו בדרך זו.

יצויין, כי הדיונים בעניינו של הנאשם נדחו פעמים רבות, כשהוגשו מספר תעודות מחלה שהצדיקו אי-התייצבותו בבית-המשפט.

3.מהתסקיר שהוגש למדתי אודות נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם. מדובר באדם בן 45, נשוי ואב לילדה בת כ- 11 שנים, אשר בעת עריכת התסקיר (פברואר 2012) לא עבד והתקיים מקצבת ביטוח לאומי. קצינת המבחן פירטה את עברו הפלילי של הנאשם, אשר ריצה 4 תקופות מאסר בין 4 חודשים ועד ל-6 שנים ושוחרר ממאסרו האחרון בשנת 1997. לדבריו, מאז ערך שינוי חיובי בחייו בדמות גמילה עצמית מסמים, נישא ונולדה לו בתו. בפני קצינת המבחן הנאשם לקח אחריות על מעורבותו בעבירות דנן והסבירם על רקע מצבו הכלכלי הירוד והקושי הרגשי הכרוך בכך לקראת חג הדורש הוצאות כספיות מרובות. הנאשם שיתף את קצינת המבחן באורח חייו הבעייתי בעבר, אשר מקשה עליו למצוא עבודה בהווה מאחר ולא רכש מקצוע בתקופת התמכרותו. קצינת המבחן התרשמה כי מעורבותו של הנאשם בעבירות דנן, הינה חלק מדפוסים המוכרים לו מעברו כשהוא מתקשה להתמודד עם לחצים רגשיים. הנאשם הביע בפני קצינת המבחן את חרטתו, הדגיש בפניה כי ההליכים המשפטיים היו מרתיעים עבורו, והביע את חששו ממאסר שלדבריו יגרום לנסיגה משמעותית במצבו. יחד עם זאת, הנאשם לא הביע נזקקות טיפולית סביב התמכרותו לסמים, כשלתפיסתו טיפל בעצמו בכוחות עצמו ואינו זקוק לסיוע מקצועי בתחום זה. לאור עמדותיו ונוכח הערכת קצינת המבחן כי חשיפה לאוכלוסיה ולתכנים הקשורים בהתמכרותו עשויה להיות מאיימת ומכשילה עבורו, אין היא ממליצה להעמידו במבחן. נוכח האמור ולאור הרגיעה במצבו של הנאשם, אשר שנים רבות לא הסתבך בפלילים, קצינת המבחן מעריכה כי שליחת הנאשם למאסר בפועל תגביר את מצוקתו הרגשית סביב מעמדו כאב וכבעל משפחה ועלולה לגרום לנסיגה בתפקודו המאוזן יחסית. על כן, ממליצה היא להשית עליו עונש מאסר לריצוי על דרך עבודות שירות.

4.בישיבת הטיעונים לעונש מיום 2.7.13, ב"כ המאשימה הדגישה את עברו הפלילי המכביד והעבר התעבורתי של הנאשם (ת/1, ת/2) וכן את המאסרים הארוכים שריצה בעברו. כן הזכירה כי הנאשם הסיע תושב איזור, עוכב ונחקר באזהרה, הביע חרטה וציין כי הסיע אדם חולה, כשעיננו הרואות כי כעבור 3 ימים שב והסיע תושבי איזור באופן מתוכנן ותמורת שכר. עוד הדגישה ב"כ המאשימה את חומרת מעשיו של הנאשם והסיכון שגרם לציבור משתמשי הדרך בנהיגתו הפוחזת תוך ניסיון להימלט מהשוטרים. לטענת ב"כ המאשימה, הענישה המומלצת בתסקיר אינה משקפת את רמת הענישה הראויה נוכח עברו הפלילי של הנאשם וחומרת מעשיו. על כן, חזרה על עתירתה להשתת עונש מאסר לתקופה של 12 חודשים בפועל, מאסר על תנאי, קנס גבוה, ופסילה לתקופה של 10 חודשים (אשר באופן מעשי הסתיימה) ופסילה על תנאי.

5.הסניגור הדגיש את חלוף הזמן מאז האירועים, מבלי שהנאשם הסתבך שוב בפלילים. הדגיש כי מרשו שהה במעצר למעלה מחודש ימים, שוחרר לאחר מכן בתנאים מגבילים של "מעצר בית" מלא לרבות באיזוק אלקטרוני, כשלאחר מכן זכה להקלות, אך בכל התקופה לא הפר את תנאי השחרור. הסנגור הדגיש, כי למעט הרשעה בעבירה מינורית בשנת 2008, הרי שהרשעותיו הקודמות ישנות – האחרונה משנת 1995. הסניגור היפנה לתסקיר החיובי שהתקבל בעניינו של הנאשם, אשר מתאר את תהליך השיקום שעבר בכוחות עצמו, לרבות גמילה מסמים, וכן לאחריות שלקח על מעשיו. כן הגיש תיעוד רפואי אודות תאונת דרכים שעבר בשנת 2002, ואירוע נוסף במהלכו נפל על גבו מהמשאית בה עובד. בסופו של יום, עותר הוא לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי על דרך עבודות שירות, בנוסף לענישה המוסכמת.

6.בדברו לבית המשפט, שב הנאשם והודה בטעותו, הביע חרטה על מעשיו, הוסיף כי ביצע אותם על רקע מצוקה כספית, תיאר כי הינו המפרנס היחידי למשפחתו, וכי מנסה הוא לעלות על דרך הישר באמצעות עבודה קשה (החל מהשעה 4:00 ועד 16:00 כנהג משאית בעיריית כפר סבא), ביקש את סליחת בית המשפט והתחשבות במצבו.

7.עתירת ב"כ המאשימה לשלוח את הנאשם אל מאחורי סורג ובריח היא מבוססת ושקלתי אותה בכובד ראש. הנאשם במעשיו פגע בביטחון הציבור, בזכותה של המדינה לקבוע את הבאים בשעריה וסיכן באופן ממשי את המשתמשים בדרך תוך ניסיון להימלט מאוכפי החוק. לחומרה יש לציין עוד את ריבוי האירועים ועיתוי ביצועם, כאשר תכנן הסעת תושבי אזור עבור בצע כסף מספר ימים לאחר שנתפס מסיע תושב אזור, נחקר והוזהר.

8.ברע"פ 3674/04 אבו סאלם נגד מדינת ישראל (מיום 12.2.06) נקבע, כי מדיניות הענישה הראויה בעבירות של הסעה, העסקה והלנת שוהים בלתי חוקיים בישראל צריכה להיות מחמירה, בין השאר על-מנת להרתיע את היחיד ואת הרבים מפני הפגיעה הפוטנציאלית בביטחון הציבור. בית-המשפט העליון ראה חומרה יתרה לעבירות מן הסוג בו עסקינן המבוצעות על רקע כספי או עסקי.

9.הדברים נכונים בעניינו של הנאשם, אשר הינו בעל עבר פלילי מכביד. עיון בגליון הר.פ. מעלה כי הינו בעל 7 הרשעות קודמות בין השנים 1982 – 2008, בגין ביצוע עבירות רכוש, שוד, נשק, סמים, נהיגה בזמן פסילה ואלימות. כפי שפירטה קצינת המבחן, הנאשם ריצה 4 עונשי מאסר בפועל, לרבות עונש מאסר בן 6 שנים (שהוטל בגזר-דין משנת 1987), כשעונש מאסר אחרון הוטל עליו בגזר-דין משנת 1995. בשנת 2008 נדון לענישה הרתעתית בלבד בגין ביצוע עבירה של הפרעה לשוטר.

10.עם זאת ברור, כי יישומה של מדיניות הענישה המחמירה ייעשה בכל מקרה לגופו תוך שימוש בתמהיל עונשים הקבועים בחוק. לטעמי, קיימים שיקולים משמעותיים המאפשרים שלא למצות עם הנאשם את הדין ולשולחו אל מאסר מאחורי סורג ובריח.

כך, למשל, ניתן לנתח את עברו הפלילי של הנאשם באופן אשר מבסס את הערכות קצינת המבחן. עיננו הרואות, כי מאז אמצע שנות התשעים אכן הנאשם לא שב לסורו וביצע עבירות חמורות כבעבר. מהמתואר בתסקיר עולה כי המדובר באדם מגובש ובעל משפחה, שבמהלך שנים רבות מראה רגיעה במצבו בפן התפקודי, כשלדבריו טיפל בבעיית התמכרות שסבל בעבר.

הנאשם מסר, כי ההליכים המשפטיים הנוכחיים הרתיעו אותו, כאשר יש להתחשב בכך ששהה במעצר של ממש למעלה מחודש, ולאחר מכן תקופה ממושכת בתנאים מגבילים. הנאשם הודה במעשיו ולקח אחריות מלאה עליהם בפני קצינת המבחן.

לאור מכלול הנסיבות, נראה כי אכן שליחתו אל מאחורי סורג ובריח כיום עלולה לגרום לנסיגה בתפקודו המאוזן יחסית ולגרום לנזק רב למשפחתו, כפי שציינה קצינת המבחן.

11.אשר על כן, לאחר ששקלתי את כל השיקולים לקולא ולחומרא, את האינטרס הציבורי ואת נתוניו האינדיבידואליים של הנאשם, שוכנעתי שאין מקום למצות את הדין עם הנאשם כעתירת המאשימה. המסר הראוי יועבר לנאשם באמצעות השתת עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות לתקופה המקסימלית, כשברור שעונש זה אף הוא יפגע בפרנסת הנאשם ובמשפחתו, לצד ענישה נלווית.

12.לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: