מדינת ישראל נ' ברסלבסקי

החלטה

בפני בקשה להארכת פסילה עד לתום ההליכים המשפטיים כנגד המשיב לפי סעיף 47 (ט) וסעיף 50 (ב) לפקודת התעבורה.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות ובקלות ראש.

ביום 26.6.10 בשעה 05:50 לערך, נהג המשיב ברכב ברח' זבוטינסקי בר"ג, כאשר הוא שיכור וכאשר עפ"י בדיקת נשיפה נמצאו 575 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו. ראשית קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיב, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

באשר לראיות לכאורה:

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום 26.6.10 בשעה 05:50 לערך בעת פעילות אכיפה כנגד נהגים, החשודים בנהיגה בשכרות, הבחינו השוטרים במשיב נוהג במכוניתו ברח' זבוטינסקי בר"ג.

השוטרים הורו למשיב לעצור. המבקש הדיף ריח של אלכוהול. המשיב הודה בשתיית שתי כוסות וודקה רד בול. ב"כ המשיב מודה בקיומו של ראיות לכאורה.

המשיב נתבקש לבצע בדיקת נשיפה. בוצעו שתי בדיקות ותוצאתן הינה 575 מיקרו גרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף.

לאור הודאת ב"כ המשיב בקיומן של ראיות לכאורה, ולאחר שעיינתי בחומר החקירה, אני קובעת כי בידי המבקשת ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתו של המשיב בדין.

באשר למסוכנות.

מסוכנותו של המשיב נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ועברו.

בבש"פ 513/88 מ"י נ. רז גוליו קובע כבוד השופט מלץ:

"השאלה המרכזית במקרים כגון אלה היא, האם נהיגתו של הנהג המעורב מסכנת את בטחון הציבור בדרכים. על אלה ניתן ללמוד משני מקורות: התנהגותו של הנהג בתאונה הנדונה, והתנהגותו בדרכים בדרך כלל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהרשעותיו הקודמות".

המשיב נוהג משנת 2009 ולחובתו הרשעה קודמת אחת.

המשיב נהג חדש.

כמות האלכוהול שנמצאה בליטר אוויר נשוף מגיעה כמעט לכדי פי 2 ויותר מהכמות שנקבעה בחוק כמעידה על שכרות.

על נהיגה בזמן שכרות כבר נאמר בפסיקה כי:

"לשיטתי, הכלל הוא: מי שנוהג ברכב כשהוא במצב של שכרות – מוחזק כמי שהתגבש אצלו הלך נפש של פזיזות, במשמעות שיש למושג זה בסעיף 20(א)(2) לחוק העונשין, כלפי כל תוצאה הנמנית עם פרטיה של עבירה שביצע אגב נהיגתו".