מדינת ישראל נ' ברכמן ואח'

החלטה

לאחר עיון במסמכים שבתיק התביעה ובתחשיבי הנזק על נספחיהם מוצע לצדדים לסיים התובענה בתשלום סכום של 1,950,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ.

הכללים הנוגעים לצעירים בתחילת דרכם ברורים וידועים, ויש ככלל להורות על פסיקת פיצוי בגין הגריעה מכושר ההשתכרות על פי ההנחה ששיעור הנכות הרפואית זהה לפגיעה התפקודית ושני אלה זהים בתורם לגריעה מכושר ההשתכרות, וכי החישוב ייעשה על בסיס השכר הממוצע במשק החל מגיל 21 (לעניין אחרון זה ראו ע"א 3175/11 עוליאל נ' שלמה ציון, מיום 1.12.11, בפסקה 5 לפסק-הדין). עם זאת, נראה שיש מקום לסטייה מהכלל במקרה זה. מהסיכום וההערכה התעסוקתית שנערכו לנפגעת בחודש אוגוסט 2010 (נספח טז לכתב התביעה) עולה כי בתחומים רבים נמצאו יכולותיה בתחום הגבוה של הסקאלה וביתר התחומים – בתחום הבינוני. לנפגעת הומלץ לפנות לתחומי עיסוק דוגמת הנדסת תעשיה וניהול, אדריכלות ועיצוב פנים, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק. עוד עולה מהתיעוד כי הנפגעת פנתה ללימודי חשבונאות וחדלה מכך לאחר שהגיעה לכלל מסקנה כי אינה מוצאת עניין בתחום זה. מהתחשיבים ומהתשובות לשאלון עולה שהיא לומדת כיום פסיכולוגיה וניהול באוניברסיטה. התמונה המצטיירת היא שאף אם נגרמה לנפגעת פגיעה קוגנטיבית בשיעור בו נקבו מומחי התובעת, נראה שהיא מתפקדת ברמה גבוהה למדי בתחומים הדורשים יכולות קוגנטיביות. אף שיש להניח שמצבה קודם לתאונה היה טוב יותר, נראה כי גם כיום הפגיעה הקוגנטיבית לא מונעת ממנה להשתלב בעבודה הדורשת יכולת קוגנטיבית המתאימה לממוצע בשוק העבודה. בהעדר נתונים מבוררים אודות מצבה ערב התאונה – ועל פני הדברים אין להניח שיהיו די נתונים כדי לבסס "סיפור חיים" חריג – ההנחה היא כי ממילא בסיס השכר התואם לנתוניה הוא השכר הממוצע במשק, וכי מי שמסוגל להשתלב בהצלחה בלימודי פסיכולוגיה וניהול עשוי להתאים לפרופיל שכר ממוצע זה.

על אף כל האמור לעיל הניחה ההצעה פגיעה של ממש ביכולת ההשתכרות, הן על רקע הנכויות האורטופדיות המשמעותיות והן על רקע שילובן עם צלקות נרחבות ועם הפגיעה הקוגנטיבית, בפרט לנוכח גילה הצעיר של הנפגעת. אשר להפסדי העבר, הובאו בחשבון גם התקופות בהן עבדה (תקופה של 10 חודשים כפקידה לגביה לא נמסרו נתונים כלשהם) וטיילה בחו"ל (תשעה חודשים). כמו כן הנחתי כי הפגיעה הצריכה עזרת קרובים מעבר לחובתם המוסרית, והיא תצריך עזרה גם בעתיד. יש גם להניח כי לנפגעת נגרמו וייגרמו הוצאות נסיעה מוגברות. על מנת להסיר ספק יובהר שההצעה שקללה את כל ראשי הנזק הרלוונטיים (ובכלל זה את ראש הנזק היחיד לגביו שררה הסכמה – הנזק הלא ממוני).

הצדדים יודיעו עמדתם עד ליום 2.3.14. לעיון ביום 4.3.14.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ד, 07 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: