מדינת ישראל נ' ברכה סוהיל

החלטה

בתיק זה עתר הנאשם לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות ביום 10.1.11.

המאשימה התנגדה לבקשה ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון לקבל את עמדתה ולדחות את הבקשה לביטול פסק הדין.

אין מחלוקת כי ביום 23.10.10 קיבל הנאשם לידיו דוח הזמנה לדין ובו הזמנה לדיון בביהמ"ש ליום 10.1.11. הנאשם לא התייצב לדיון ובבקשתו לביטול פסק הדין לא הראה סיבה כלשהי לאי התייצבותו ולא התייחס כלל לעובדה זו. הנאשם נדרש להגיש בקשה מתוקנת ולהסביר מדוע לא התייצב לדיון, אך גם בבקשה המתוקנת לא התייחס כלל לסיבה לאי התייצבותו.

יחד עם זאת, הנאשם פירט נסיבות אישיות קשות, ולפיכך ביקשתי תגובת המאשימה, אשר כאמור מתנגדת לבקשה. מתגובת המאשימה עולה כי לרכב הוצאה הודעת איסור שימוש ביום 9.3.10 לאחר שנבדק בידי בוחן תנועה ונמצא בלתי כשיר לשימוש בין השאר עקב ליקוי בצמיגים ועקב היעדר "טסט".

הנאשם נמצא נוהג ברכב שבעה חודשים מאוחר יותר, והסברו כי יצא לחפש את בנו, אינו יכול להתקבל. אילו היה מדובר בעבירה שבוצעה בסמוך להודעת איסור השימוש הייתי יכול לקבל שימוש חד פעמי ברכב במקרה חירום, אולם המדובר באירוע שהתרחש כאמור 7 חודשים מאוחר יותר, עובדה המעידה לכאורה על שימוש ברכב לאורך תקופה תוך התעלמות מהודעת איסור השימוש.

בנסיבות אלה, ועל אף נסיבותיו הקשות של הנאשם, אין לו להלין אלא על עצמו, ובקשתו לביטול פסק הדין נדחית, וזאת במיוחד בהתחשב בעובדה כי עונש הפסילה שהוטל עליו הינו לתקופה המינימלית שנקבעה בחוק.

לפנים משורת הדין אני מורה כי הקנס שנגזר על הנאשם ישולם ב – 8 תשלומים, החל ביום 10.3.11.

אם טרם הפקיד הנאשם את רשיונו במזכירות, יעשה זאת באופן מיידי, ובכל מקרה, כפי שנאמר בהחלטות קודמות, הנהיגה אסורה עליו גם בטרם הפקדת הרשיון.

ניתנה היום, י"א אדר א תשע"א, 15 פברואר 2011.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: