מדינת ישראל נ' בריק(עציר)

גזר דין

ביום 24.05.2012 הרשעתי את הנאשם, על פי הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של הובלת נשק – עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין.

במסגרת הסדר הטיעון לא היו הסכמות לעניין העונש.

1.עובדות כתב האישום:

ביום 09.02.2012 בסמוך לשעה 06:00 נסע הנאשם, באבו סנאן, ברכב מסוג ניסאן שמספרו 3780506, כאשר לוחיות הזיהוי שלו במושב האחורי וכשהוא נושא אקדח חצי-אוטומטי סטאר (star) 9 מ"מ פאראבלום.

האקדח הינו כלי נשק שסוגל לירות ובכוחו להמית אדם.

במעשיו המתוארים לעיל הוביל הנאשם נשק בלא רשות על פי דין.

2.ראיות לעונש:

2.1גיליון הרשעות קודמות של הנאשם:

ב"כ המאשימה הגיש את גיליון המרשם הפלילי של הנאשם (תע/1), ממנו עולה כי לנאשם חמש הרשעות קודמות במגוון עבירות, בהן עבירות איומים, תקיפה, פציעה וסחיטה באיומים וכן עבירות על פקודת הסמים. הנאשם גם ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל.

2.2חוות דעת מומחה נשק:

ב"כ הנאשם הגיש חוות דעת מומחה נשק (אבי קופמן), לפיה כלי הנשק התקבל במעבדה כשהוא במצב לא תקין: א. מנגנון ניצרת-יד לא פעל במצב תקין; ב. מנגנון הדק-חצי דריכה לא פעל באופן תקין. עוד נכתב בחוות הדעת כי בבדיקת כלי הנשק בירי עם שישה כדורים נמצא כי ביכולתו של כלי הנשק להמית אדם.

2.3עדות אמו של הנאשם:

מטעם הנאשם העידה אמו שמסרה כי היא מתגוררת כיום לבדה עם ילדיה הקטנים, לאחר שבעלה עזב את הבית והיא זקוקה לבנה, הנאשם לצידה כדי לסייע לה והיא מבקשת שיתאפשר לו לשוב להתגורר עמה בבית המשפחה.

3.טיעוני הצדדים:

3.1טיעוני ב"כ המאשימה לעונש:

לטענת ב"כ המאשימה, לצד חומרת עבירות נשק, ככלל, הרי שבענייננו, העובדה שהנשק נמצא ברשותו של מי שעברו הפלילי מכביד מהווה נסיבה של חומרה יתרה. עברו של הנאשם במגוון עבירות ובהן, בין היתר, עבירות סמים ואלימות מגביר את החשש כי הנשק עלול היה לשמש לפעילות עבריינית.

עוד לחומרת הנסיבות, הדגיש ב"כ המאשימה כי את העבירה נשוא כתב האישום ביצע הנאשם כחודש לאחר שחרורו ממאסרו האחרון.

ב"כ המאשימה הגיש שלושה פסקי דין: ע"פ 761/07 מדינת ישראל נ' אדרי בו החמיר בית המשפט העליון את העונש שנגזר על הנאשם ל-24 חודשי מאסר בפועל; ע"פ 7955/06 כרכור נ' מדינת ישראל בו נאשם בעל עבר פלילי נידון ל-24 חודשי מאסר בפועל בגין החזקת נשק שלא כדין; ע"פ 9373/10 ותד נ' מדינת ישראל בו הפחית בית המשפט העליון את העונש שהוטל על הנאשם בגין עבירות החזקת נשק ונשיאתו והעמידו על 30 חודשי מאסר בפועל. באותה פרשה נקבע כי יש להחמיר בעונשם של עברייני נשק, אולם מן הראוי כי הדבר ייעשה בהדרגה. פסקי דין אלה מהווים, לטענת ב"כ המאשימה, הנחייה להחמרה בעונשם של מי שמורשעים בעבירות בנשק.

בסיום טיעוניו ביקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי מרתיע וכן צו לחילוט הנשק.