מדינת ישראל נ' ברזני

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירה של גניבה. על פי הכרעת הדין, ביום 20.1.11 הגיע הנאשם לסניף דואר על מנת לשלם דו"חות. כאשר היה הנאשם בסניף, הוא מצא ארנק אותו שכח המתלונן על כיסא, כאשר ניגש לדלפק לקבל שירות. הנאשם לקח את הארנק וגנב מתוכו סכום של 1,500 ₪ שהיה בו. כאשר המתלונן חיפש בסניף את ארנקו, הוא שאל את הנאשם האם ראה את הארנק, אך הנאשם התעלם ממנו. רק כאשר אמר המתלונן לנאשם, כי בכוונתו להזמין משטרה, החזיר לו הנאשם את הארנק, אך השאיר אצלו את הסכום אותו גנב, 1,500 ₪.

עמדות הצדדים

ב"כ האשימה עתר להשתת עונש של מאסר מותנה ושל"צ. בטיעונו שם דגש על התעוזה שבמעשהו של הנאשם ועל כך שהנאשם לא לקח אחריות על מעשיו. עם זאת, לשיטת המאשימה, לנוכח העובדה שאין לנאשם עבר פלילי, העונש הראוי לו הוא של"צ בהיקף המקסימלי האפשרי.

ב"כ הנאשם שם דגש על גילו הצעיר של הנאשם ועל העדר עבר פלילי. כן התייחס לכך שהמדובר במעשה אשר לא תוכנן מראש אלא התחיל כ"אי השבת אבידה". כן התיחס ב"כ הנאשם לכך שהנאשם נושא בעול פרנסת משפחתו ולכך שהכסף אשר נגנב מן המתלונן הושב לו.

לאור כל אלה, ביקש ב"כ הנאשם כי אקל עם הנאשם ככל שניתן.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

חומרת העבירה אותה עבר הנאשם ברורה. הנאשם גנב מארנקו של המתלונן סכום כסף משמעותי, 1,500 ₪, ולא נרתע מלעשות כן בסניף דואר הומה אדם. הנאשם אף הגדיל עשות, וכאשר פנה אליו המתלונן ושאל אותו האם ראה את ארנקו התעלם ממנו. רק לאחר שהמתלונן הבהיר שבכוונתו לפנות למשטרה, התרצה הנאשם והחזיר לו את ארנקו.

עם זאת, יש טעם בדברי ב"כ הנאשם, כי העבירה אשר לא תוכננה מראש, אלא היתה ניצול הזדמנות אשר נקרתה בדרכו של הנאשם.

לנוכח זאת, מתחם הענישה ההולם את העבירה, נראה לי בין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל לתקופה של שנה.

נסיבותיו האישיות של הנאשם

הנאשם יליד 1984, כיום בן 28. אין לחובתו הרשעות קודמות. מהנתונים שבפני עולה, כי הוא מתפרנס מביצוע שליחויות.

מנגד, הנאשם לא קיבל אחריות למעשיו וניהל את התיק. כמובן שאינני זוקף לחובת הנאשם את עמידתו על חפותו. עם זאת, להעדר הבעת חרטה והפנמה, יש משמעות. כמו כן, "ניהול הוכחות הוא כמובן זכותו המלאה והלגיטימית של כל נאשם, אך "הנחה" הניתנת לחוסך בהליכים על ידי אינה נחלת המנהל הוכחות והדברים ידועים (כב' הש' א. רובינשטיין ברע"פ 2843/11, ג'בר).

לנוכח זאת, מיקומו של הנאשם בתוך מתחם הענישה נמצא מעל הרף הנמוך, אך לנוכח עברו הנקי, הוא אינו עולה לכדי הרף הגבוה.

כפי שציינתי, עמדתה הענשית של המאשימה היתה להשית על הנאשם של"צ בהיקף נרחב ביותר. לוּ היתה המאשימה עותרת לעונש חמור מכך, אינני מוציא מכלל אפשרות שהייתי שוקל להשית על הנאשם עונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות. עם זאת, לא ראיתי לחרוג מעמדתה הענשית של המאשימה, באשר היא נמצאת בתוך מתחם הענישה הראויה.

לאור כל האמור לעיל, אני משית על הנאשם את הענשים הבאים:

א.שלושה חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם יעבור עבירת גניבה תוך שלוש שנים מהיום.

ב.140 שעות שירות לתועלת הציבור. העבודות יבוצעו על פי הנחית שירות המבחן. ככל שיהיה צורך לשנות את מקום ההשמה או מועד הביצוע, הדבר יעשה על ידי שירות המבחן ללא צורך בצו שיפוטי נוסף.