מדינת ישראל נ' ברוק

פרוטוקול

גזר דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירה של נהיגה בשכרות בכך שסירב לתת דגימה של אויר נשוף לפי דרישת השוטר, עבירה של נהיגה ברכב ללא רשיון נהיגה בהיותו בלתי מורשה ובנהיגה ברכב כאשר רשיון הרכב פקע תקופה של כ 3 חודשים.

הנאשם כפר באישומים ובדיון שהתקיים ב 3.3.11 חזר בו מכפירתו והודה במסגרת הסדר טיעון באמצעות בא כוחו.

על פי הודעת התביעה ההסדר מבוסס על קושי ראיייתי, וסיכמו על עונש של 4 שנים פסילה בפועל, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי מרתיע, קנס ופיקוח קצין מבחן על כן סיכמו כי יתקבל תסקיר שירות המבחן עם התייחסות לפיקוח קצין מבחן והצדדים יטענו לעונש לאחר קבלת תסקיר.

בהתאם להסכמת הצדדים התקבל תסקיר שירות המבחן ובדיון שהתקיים ב 6.2.12, לאחר דין ודברים הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון הכולל מאסר לתקופה של חצי שנה שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי מרתיע, פסילה בפועל 4 שנים, הפעלת הפסילה בהרשעה מספר 2 במצטבר, פסילה על תנאי וצו מבחן של שנה.

ב"כ הנאשם מבקש לכבד את ההסדר ולהתחשב בכך שהנאשם הינו נורמטיבי, נעדר עבר פלילי ועם נסיבות חיים קשות, שירת שירות צבאי מלא אולם נקלע בסיטואציה מסוימת ומנסה לשנות את דרכו.

כמו כן, התקבלה חוות דעת הממונה אשר מצאה כי הנאשם מתאים לריצוי עבודות שירות.

מדובר בנאשם בלתי מורשה לנהיגה, שצבר לחובתו 3 הרשעות קודמות, כל העבירות של הנאשם כולל תיק זה בוצעו כאשר הנאשם בלתי מורשה לנהיגה.

בשנת 98 הורשע הנאשם בתיק תאונת דרכים נ.ב בנסיעה אחורנית תוך סיכון עוברי דרך.

בשנת 2008 הורשע הנאשם בגין ביצוע עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה.

בשנת 2009 הורשע הנאשם בתיק תאונת דרכים נ.ב, נהיגה בקלות ראש ונהיגה בזמן פסילה.

במסגרת תיק זה כאמור הורשע הנאשם בביצוע עבירה של שכרות מכח סירוב ללא רשיון נהיגה בהיותו בלתי מורשה וללא רשיון רכב תקף.

כלומר, עברו התעבורתי של הנאשם מכביד ביותר, לא רק לאור מספר הרשעות בהיותו בלתי מורשה אלא גם עקב חומרתן.

הנאשם ביצע את העבירות החמורות ביותר שבפקודת התעבורה, נהיגה כאשר הוא בלתי מורשה לנהיגה, שני תיקי תאונות דרכים, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בשכרות.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון כפי שהוצג וזאת לאחר שבית המשפט הזהיר את הנאשם במפורש כי בית המשפט אינו כבול להסדר וכי קיימת אפשרות שלא יגזור על הנאשם את העונש המוסכם.

ההלכה היא כי האינטרס הציבורי מחייב כיבוד הסדרי טיעון אולם על בית המשפט לבחון את מידת העונש המוסכם בהתייחס לסוג העבירה בה הורשע הנאשם, חומרתה, נסיבות ביצוע, נסיבותיו האישיות ושיקולי ענישה ראויה תוך אבחון ואיזון הראוי בין האינטרס הציבורי וטובת ההנאה שניתנה לנאשם ומידת ההקלה שניתנה לו בעקבות ההסדר.

במקרה אשר בפני נסיבות האירוע חמורות לא רק שהנאשם בלתי מורשה אלא גם נהג בהיותו שיכור וכאשר רשיון הרכב פקע. מבחינת עברו התעבורתי הנאשם הוכיח כי הוא מסכן באופן ממשי את המשתמשים בדרך על ידי כך שהוא נוהג ללא כל הרשאה לכך וגרם לשתי תאונות וגם נהג בזמן פסילה.

מצאתי כי אין לקבל את הסדר הטיעון כפי שסיכמו הצדדים.

כפי שציינתי בית המשפט אינו מחויב לאמץ הסדרי טיעון ועל כך הוזהר הנאשם.

המאשימה ציינה כי יש קושי ראייתי בתיק (פרוטוקול מיום 3.3.11) אולם לא פירטה מה הוא הקושי הראייתי בייחוד כאשר מדובר בנאשם שאינו מורשה לנהוג כלל.