מדינת ישראל נ' ברדוגו

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, סטיה מנתיב נסיעה והתנהגות שגרמה נזק בכך שביום 19.01.08 נהגה ברכבה כשהיא שיכורה, איבדה את השליטה ברכב, סטתה מנתיב נסיעתה ופגעה בעמוד תאורה שנפל. כתוצאה מהתאונה ניזוק הרכב ועמוד התאורה.

המאשימה עותרת לפסילה שלא תפחת מ- 48 חודשים, פסילה על תנאי, קנס ומאסר מותנה.

ב"כ הנאשמת עותר לפסילה שתפחת מפסילת המינימום הקבועה בחוק (24 חודשים).

בעתירתו מפנה ב"כ הנאשמת לעברה המקל הכולל 5 הרשעות קודמות נשוא ברירת קנס שמרביתן טכני. עוד מציין כי הנאשמת עובדת למחייתה כמנהלת קשרי לקוחות בחברת פרסום. בהקשר זה העיד מנכ"ל החברה על אופיה הטוב של הנאשמת, חריצותה, מסירותה ונזקקותה לרכב לצורך עבודתה בחברה ופגישותיה עם הלקוחות הרבים הפזורים בארץ.

ב"כ הנאשמת הדגיש את עינוי הדין אותו עברה הנאשמת עד היום והשיהוי הרבה שבהגשת כתב האישום ממועד האירוע (מעל שנה ו- 9 חודשים) ללא כל הצדקה וזאת מאחר והנאשמת הודתה במיוחס לה והחקירה הסתיימה בסמוך לאחר האירוע.

בדיון הקודם ביקש ב"כ הנאשמת כי זו תופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן לצורך בדיקת אפשרות לריצוי עונשה בעבודות לתועלת הציבור. בהקשר זה יצוין כי הנאשמת עמדה על שליחתה לתסקיר גם לאור הערת בית המשפט לפיה אין בקבלת התסקיר כדי להפחית בהכרח מפסילת המינימום הקבועה בחוק.

התקבל תסקיר בעניינה של הנאשמת המלמד על אישה נורמטיבית אשר מקבלת אחריות מלאה על ביצוע המעשה ואף הביעה חרטה כנה על האירוע כולו.

שירות המבחן אף מפרט נסיבות אישיות שהיה בהן כדי להשפיע על מהלך האירועים ולא אפרטן מפאת כבודה של הנאשמת.

הנאשמת עצמה הפסיקה לחלוטין לשתות אלכוהול מאז האירוע, פוטרה מעבודתה ונקלעה למצב כלכלי ונפשי קשה ורק לאחרונה חזרה למסלול חיים תקין.

שירות המבחן מדגיש כי אין באירוע כדי ללמד על התנהגותה של הנאשמת בדרך כלל, שתיית האלכוהול באותו יום היא זו שהביאה לטעות בשיקול הדעת.

סופו של דבר שירות המבחן ממליץ על הטלת עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 160 שעות, קנס ופסילה.

הנאשמת עצמה בדבריה האחרונים הביעה חרטה לאירוע, ציינה כי אינו קשור באורח חייה הרגיל וציינה כי היא שמחה שהאירוע הסתיים כפי שהסתיים ללא נפגעים.

יצוין כי הסנגור הציג מסמכים שונים נ/1 עד נ/6 כתמיכה בחלק מטיעוני ההגנה.

אציין כי עתירת המאשימה לפסילה של 48 חודשים אינה עתירה מופרכת במקרה זה. מדובר באירוע חמור שיכול היה להסתיים במותה של הנאשמת ובפגיעה בציבור המשתמשים בדרך. חומרה נוספת יש לעבודה שהנאשמת נהגה כשבגופה כמות גבוהה ביותר של אלכוהול (כמות הגדולה פי 3 מהכמות המותרת בחוק) וחסד עשתה המאשימה שלא עתרה במקרה זה למאסר בפועל.

לזכותה של הנאשמת, הודעתה המיידית, עברה המקל, תסקיר שירות המבחן המלמד על קבלת אחריות וחרטה כנים ונסיבותיה האישיות כפי שפורטו לעיל.

בנסיבות אלו לא מצאתי כי קיימים נימוקים המצדיקים פסילה הקצרה מפסילת המינימום הקבועה בחוק, עם זאת אין מקום לאמץ את עתירתה של המאשימה ל- 4 שנות פסילה בפועל.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, את נסיבות האירוע, את האמור בתסקיר, דברי הנאשמת והעבירות בהן הורשעה, אני גוזר עליה את העונשים הבאים:

- אני דן את הנאשמת לתשלום קנס בסך   2500 ש"ח או  25   ימי מאסר.