מדינת ישראל נ' ברגות

החלטה

מתירה את תיקון כתב האישום כמפורט בבמ/1.

ניתנה והודעה היום ג' ניסן תשע"ב, 26/03/2012 במעמד הנוכחים.

נאוה בכור, שופטת

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן (במ/1), אני מרשיעה אותו בעבירות המפורטות בו.

ניתנה והודעה היום ג' ניסן תשע"ב, 26/03/2012 במעמד הנוכחים.

נאוה בכור, שופטת

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות המפורטות בכתב האישום המתוקן, לרבות שהייה שלא כדין בישראל, הפרעה לשוטר והתנגדות למעצר חוקי.

על פי כתב האישום, שהה הנאשם בישראל שלא כדין בין 29/5/2011 ל-31/5/2011, ובעת שביקשו שוטרים לעצור אותו הוא לא שעה לקריאותיהם ולאחר שנתפס דחף את אחד השוטרים, קרע את חולצתו ובאלה הפריע לשוטר במילוי תפקידו והתנגד למעצרו החוקי.

2.בין הצדדים נכרת הסדר טיעון לפיו יושתו על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו (מיום 31/5/2011 ועד יום 6/7/2011), קנס בסך 2,500 ₪ ומע"ת דיפרנציאלי בן 6 חודשים שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו על העבירות בהן הורשע (למעט על חוק הכניסה לישראל), ובן חודשיים שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו על עבירת שב"ח.

3.הצדדים הטעימו בטיעוניהם, במיוחד את היותו של הנאשם נשוי לאזרחית ישראלית מאז שנת 95', ולהם 4 ילדים.

בנסיבות אלה, אף הורה בית המשפט בהליך המעצר לשחרר את הנאשם, בין היתר באיזוק אלקטרוני.

ב"כ הנאשם הדגיש את העיכובים הביורוקרטיים שבקבלת תשובה ממשרד הפנים לבקשת הנאשם להסדיר את שהייתו בארץ עקב נישואיו לאשתו הישראלית – וכן את ההתנהגות המוגזמת של השוטרים בעת מעצרו של הנאשם תוך שימוש בגז פלפל.

יצוין עוד, כי הוגש בפניי גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם – כשבו שתי הרשעות, הראשונה מ-94' מבית משפט צבאי בטול כרם והשניה מ-07' בגין כניסה לישראל שלא כדין.

4.בבואו של בית המשפט להכריע בדינו של הנאשם – אין ספק כי בפניו מקרה חריג של נאשם שאינו בעל היתר כדין לשהות בישראל, ויחד עם זאת הינו בעל משפחה – כשאשתו אזרחית ישראלית ולו 4 ילדים.

עוד אין מחלוקת כי הנאשם מנסה להסדיר את מעמדו בארץ בעקבות נישואיו לאשתו משנת 95' – ובצד זאת גם בקשה שהוגשה לפני כשנתיים – טרם קיבלה מענה סופי.

בצד הדואליות של חיי הנאשם – כשמחד אינו בעל מעמד חוקי בישראל, ומאידך שוהים בני משפחתו בתחומי ישראל באופן היוצר הפרדה כואבת ביניהם – הרי שברור כי בטרם יוסדר מעמדו של הנאשם בישראל – אסורה עליו הכניסה אליה.

כל כניסה של הנאשם לתחומי ישראל צריכה לגרור ענישה מתאימה – בהתאם לדין הישראלי.

הנאשם אף ידע, כי זו תהיה תוצאת התקשרותו בקשר נישואים עם אשתו – באשר אין בכך כדי להקנות אוטומטית מעמד בישראל, ולכן עליו להסדיר את מעמדו באופן חוקי בטרם ישוב וישהה בישראל כדי להתאחד עם משפחתו.

5.אין גם להתעלם מהעובדה כי הרשעותיו הקודמות של הנאשם מגלות היעדר הרתעה ממשית מעצם היעדר מעמדו החוקי בישראל כאשר במרץ 07' נדון בגין כניסה לישראל שלא כדין אף למאסר בן 3 חודשים ויום, ומאסר מותנה.