מדינת ישראל נ' בראנסי ואח'

גזר דין (בעניינו של נאשם 2)

גזר דין (בעניינו של נאשם 2)

א.פתח דבר

1.נאשם 2 (להלן: "הנאשם") הורשע עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן: סיוע לתקיפה – עבירה לפי סעיף 31 בצירוף 381 (2) לחוק העונשין התשל"ז-1977. (להלן: "חוק העונשין").

2.עפ"י הנטען בכתב האישום המתוקן, הנאשם ביחד עם אחר (נאשם 1) הגיעו לחוף הצוק בתל-אביב על מנת לקבל שירותי מין מ-ל.ב. (להלן: "המתלוננת") תמורת תשלום אתנן.

עוד עפ"י הנטען, המתלוננת הסכימה לספק לנאשם ולאחר שירותי מין בזה אחר זה, אך התנתה זאת בכך שבעת קיום יחסי המין, אחד מהם יתרחק מהרכב, וזאת למען בטחונה.

הנאשם יצא איפוא מהרכב, ואילו האחר החל בקיום מגע מיני עם המתלוננת, אך במהלכו הוא הכאיב למתלוננת, וזאת על אף הפצרותיה שיחדל מכך.

הנאשם התקרב לרכב, ואז הודיעה המתלוננת לאחר שאינה רוצה עוד בקיום ההליך המיני עמו, האחר תפס אותה בחוזקה בגרונה ובזרועה, ואילו הנאשם חסם בגופו את פתח דלת הרכב בו התקיים המגע המיני, ואחז את המתלוננת בידה.

3.כתוצאה מהסיוע שהגיש הנאשם לאחר כמפורט לעיל, הוא איפשר לו לתקוף את המתלוננת. האחר אף איים על המתלוננת כי ירצח אותה, ונטל מתיקה 400 ₪.

לאחר נטילת הכסף עזבו הנאשם והאחר את המקום.

4.במסגרת הסדר הטיעון תוקן כתב האישום, באופן שעובדות כתב האישום המקורי שונו, ולנאשם לא יוחס עוד ביצוע עבירה חמורה של שוד בנסיבות מחמירות (בחבורה) אלא כאמור, עבירה של סיוע למעשה תקיפה.

ב.הסדר הטיעון

5.ב"כ המאשימה הגיע להסדר טיעון עם הנאשם ובא-כוחו, וכתב האישום תוקן כמתואר לעיל.

התביעה אף הגיעה עם הנאשם להסדר טיעון לעניין עונשי, ובאי-כוח הצדדים עתרו לביהמ"ש להטיל על הנאשם עונש של מאסר על-תנאי בגין כל עבירת אלימות פיזית.

יוסף, כי עפ"י הסדר הטיעון בעניינו של האחר, לגביו התבקש עונש של שלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על-תנאי ופיצוי למתלוננת.

ג.עברו של הנאשם

6.לנאשם עבר פלילי הכולל עבירות אלימות: תקיפה בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת לחבלה של ממש (הרשעה משנת 2002), וכן תגרה במקום ציבורי (הרשעה משנת 2002). כמו-כן הורשע הנאשם בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו (הרשעות משנים 2003 ו- 2006), ואיומים (הרשעה משנת 2005).

בגין ההרשעה האחרונה הוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה בת חמישה חודשים (כולל הפעלת מאסר על תנאי) עונש זה ריצה הנאשם בעבודות שירות בבית חולים "מאיר" בכפר-סבא.

ד.טיעוני ב"כ המאשימה

7.ב"כ המאשימה הסביר הסכמת התביעה להסדר הטיעון בכך שחלקו של הנאשם מבחינת הפעלת האלימות כנגד המתלוננת היה מצומצם ביותר.

עוד טען, כי בבסיס הסדר הטיעון ניצבת עמדתה של התביעה המבקשת לאזן בין שני הנאשמים, כשלאחד מהם (האחר) אין הרשעות קודמות, ואילו לנאשם שבפני יש הרשעות קודמות, אך כאמור, הוא לא נקט באלימות קשה כנגד המתלוננת, ומעורבותו התמצתה באחיזת המתלוננת בידה וחסימת פתח הרכב בו קיימה יחסי מין עם האחר.