מדינת ישראל נ' בר שירה(עציר)

החלטה

סבורני כי אין מקום לבקשה דנן שכן ספק רב בעיניי אם אמנם קיימא לן נסיבות חדשות או עובדות חדשות, כדרישת סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשס"ו – 2006.

אולם, אפילו אניח כי נסיבות כאלה אכן קיימות, אין בהן כדי להניעני לקבל את הבקשה לעיצומה. הנסיבות הנטענות הן משלושה סוגים:

האחד – כרסום בעוצמת הראיות לכאורה. איני סבור כי ניתן לשמוע טענה זו עתה, לאחר הסכמת הסניגור לקיומן של ראיות לכאורה בדיונים הקודמים (לרבות בבית המשפט העליון). לא ניתן להצדיק את העלאתה המאוחרת – והכוללנית – של טענת הכרסום, בכך שהסניגור לא היה יכול לעיין בשעתו בכל החומר נוכח היקפו הרב.

השני – ברור כי המשפט לא יסתיים בטרם יחלפו 9 חודשים שבהם נתון המבקש במעצר, וספק רב אם יישמע מי מעדי התביעה עובר לתום 9 החודשים. על כן, כך טוען הסניגור, יש להקדים את המאוחר ולהורות כבר עתה על שחרור המבקש. איני סבור כן. אין זה כלל בלא חריגים שעציר שמשפטו לא תם תוך 9 חודשים – ישוחרר לחלופת מעצר; בה במידה, אין לומר שאם לא הוחל בשמיעת הראיות תוך פרק זמן זה, יהווה הדבר שיקול בלעדי שבכוחו להביא לשחרור מן המעצר לחלופה כזו או אחרת. לכל היותר, חלוף הזמן הוא גורם אחד (גם אם בעל משקל) מבין מגוון רחב של גורמים המובאים בחשבון.

השלישי – ביקורו של עד התביעה יואל מרשק אצל המבקש, בבית המעצר, ביום 30.7.11 ונטילת אחריות לעבירות נושא כתב האישום על ידיו. אף עובדת הביקור אינה מכריעה את הכף. עובדה זו כשלעצמה אינה נתונה במחלוקת (ראו אישור שב"ס שצורף כנספח י' לבקשה). תוכן הדברים שנאמרו בה הוא זה אשר מבסס – לטענת המבקש – את הבקשה לשחררו לחלופת מעצר. איני רואה עין בעין את המצב עם המבקש. לטעמי, הטענות המייחסות למר מרשק נטילת אחריות, דומות לכל טענת הגנה שמועלית מפי נאשם. טענות ההגנה אינן נשקלות לעומקן במסגרת בחינת הראיות לכאורה, לפי שאין זה השלב הראוי לעשות כן במיוחד בשל העדר כלים לכך (ובמיוחד משום שלא נשמעות כל ראיות במסגרת הנוכחית, אלא טענות בלבד). אולם, אפילו היה ממש בטענה כי מר מרשק נטל אחריות, אין בכך כדי להכריע את הכף. זאת משום שגם על פי שיטת המבקש, מר מרשק לא נטל אחריות לכל העבירות המיוחסות למבקש, אלא לחלקן בלבד. הטענות לגבי מר מרשק אינן אפוא בבחינת קלף מנצח (ג'וקר), אשר די בשליפתו והנחתו על השולחן כדי לזַכּות בניצחון.

אשר על כן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וכך אני מורה.

ניתנה והודעה היום כ"ד אב תשע"א, 24/08/2011 במעמד הנוכחים.

מאיר יפרח, שופט

הוקלד על ידי: כנרת גולן