מדינת ישראל נ' בקרי(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע בעקבות הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בכך שביום 18.1.13 בביתם בירושלים, תקף הנאשם את אשתו וגרם לה חבלות של ממש. הנאשם ביקש מאשתו כי תקנה לו סיגריות ומשסירבה היכה אותה בחגורה. כתוצאה מכך נגרמו לה סימנים גדולים, כחולים ואדומים ברגלה.

2.למחרת תקף הנאשם את בנו הבגיר, בכך שדחף אותו לעבר חלון הבית. החלון נשבר ונגרם לבנו חתך קטן בידו הימנית. בהמשך לאותן הנסיבות כאשר הנאשם נחקר בתחנת המשטרה והמתלוננת נחקרה בחדר סמוך צעק הנאשם, כי אם היא "פותחת" הוא יראה לה, ובכך עבר עבירה של הדחה בחקירה.

3.ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת העבירה כלפי המתלוננת את השימוש בחגורה ואת החבלות שנגרמו לה. עוד ציינה את תעוזתו של הנאשם, אשר ביצע את עבירת ההדחה לעיני שוטרים. כמו כן הדגישה את עברו הפלילי של הנאשם, אשר ביצע את העבירות שעה שמאסר על תנאי תלוי ועומד כנגדו.

ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם את האירוע הראשון הוא בין 6 חודשי מאסר ועד 24 חודשי מאסר וביקשה כי יוטל על הנאשם עונש מאסר כולל של 24 חודשי מאסר.

ב"כ המאשימה טענה כי אין לייחס משקל רב לתצהירים ולעדויותיהם של המתלוננים בעת הטיעונים לעונש, שכן מדובר בבני משפחתו המייחלים לשחרורו.

4.ב"כ הנאשם ביקש לראות בכתב האישום אירוע אחד וביקש כי בית המשפט יסתפק בימי מעצרו של הנאשם, וזאת כדי לשמר את התא המשפחתי של הנאשם והמתלוננים. ב"כ הנאשם ציין כי המשך מעצרו של הנאשם יפגע קשות במתלוננים התלויים בו לפרנסתם.

עוד טען ב"כ הנאשם כי יש לזקוף לזכותו של הנאשם את הודאתו בביצוע העבירה ואת לקיחת האחריות למעשים. לדבריו הנאשם התחרט על המעשים עוד בשלב החקירה ושמר על קשר רציף עם בני משפחתו. עוד הדגיש כי המדובר בחבלה מינורית, אשר לא הצריכה טיפול רפואי, את תמיכת בני משפחתו של הנאשם אשר ביקשו כי יישוב לביתו וישתחרר ממאסרו. כמו כן ביקש להתחשב בכך שהמתלוננת והנאשם נשואים מזה 30 שנה וכי הנאשם כבר סב לנכדים. ב"כ הנאשם הציג פסיקה לתמיכה בטענותיו.

5.הנאשם הצטער על מעשיו, מסר כי הוא זקוק לבני משפחתו וכי הם זקוקים לו. עוד מסר הנאשם כי מעצרו הסב לו נזק כלכלי רב, שכן בבעלותו מסעדה ונגרמו לו הוצאות רבות. הנאשם טען כי למד את הלקח וביקש את רחמי בית המשפט.

6.עוד העידו לעונש מטעם ההגנה אשתו של הנאשם המתלוננת ובנו המתלונן. המתלוננת אף ביקשה לבטל את תלונתה, והציגה בקשה שהופנתה לתחנת המשטרה(נ/2) ואף הגישה תצהיר בעניין(נ/1). מעדויותיהם בפני עולה כי הנאשם הצטער על מעשיו, היחסים כיום טובים, ילדיו של הנאשם מתגעגעים אליו וכי הם מבקשים כי ישתחרר ממעצרו. המתלוננים מסרו כי לא נזקקו לטיפול רפואי והם אינם חוששים מהנאשם. לדברי המתלוננת הנאשם ביצע את העבירות לאחר שהשתכר.

7. יצוין כי לא התבקש תסקיר בעניינו של הנאשם.

מתחם העונש ההולם

8.המחוקק ראה את עבירות האלימות במשפחה בחומרה יתרה וקבע כפל עונש בשל נסיבה זו, והציב לצד עבירה לפי סעיף 382(ג) עונש מקסימלי של 6 שנות מאסר.

במקרה זה, הנאשם תקף את בת זוגתו בביתה וגרם לה חבלה שלא הצריכה טיפול רפואי. הנאשם השתמש לצורך התקיפה בחגורה, חפץ המעצים את עוצמת המכה והפגיעה במתלוננת ואף יש בשימוש בו כדי להשפיל את המתלוננת.

בנסיבות אלה, מתחם העונש ההולם הוא בין מס' חודשי מאסר, ועד ל-18 חודשי מאסר.

9.אשר לעבירה שבוצעה כלפי המתלונן, מדובר בדחיפת בנו הבגיר על חלון וגרימת חתך קטן בידו. בנסיבות אלה, מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר מותנה שלצדו קנס או של"צ ועד 6 חודשי מאסר.

10.אשר לעבירת ההדחה, הנאשם צעק לעבר המתלוננת בעת שנחקר בתחנת המשטרה לעיני שוטרים ויש בכך פגיעה חמורה בהליך החקירה. מנגד מדובר במשפט שנאמר באופן ספונטני בשעת לחץ. בנסיבות אלה, מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר מותנה ושל"צ ועד 6 חודשי מאסר.

העונש המתאים

10.מאחר שמדובר באירוע שהתרחש בתוך יממה אחת ובפרץ אלימות אחד החלטתי לגזור על הנאשם עונש כולל בהתאם לסעיף 40יג(ב) לחוק העונשין התשל"ז 1977.

11.בתי המשפט מצווים להילחם בתופעת האלימות במשפחה וליישם מדיניות ענישה מחמירה. הלכה זו שבה ונקבעה בע"פ 9192/11 מיום 19/04/12, מפי כב' השופט ג'וברן אשר שב וציטט את האמור בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם 11/10/07)