מדינת ישראל נ' בצור(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע שתי עבירות של נהיגת רכב בעודו בלתי מורשה לנהיגה כאשר ביום 27.10.13 נהיגתו כללה גם עבירה של נהיגה בזמן פסילה ושימוש בטלפון ללא דיבורית בזמן הנהיגה.

מיד לאחר נהיגתו האחרונה הושם הנאשם בתנאי מעצר מאחורי סורג ובריח, וזה מצבו גם היום לאחר שלא נמצאה חלופת מעצר מאיינת מסוכנות.

ביום 8.12.13 טענו הצדדים לעונש בפני כאשר ב"כ המדינה עתר לענישה הכוללת מאסר ממושך ופסילה בת שנים לצד עונשים צופי פני עתיד.

ב"כ המדינה הפנה לחומרת נסיבות העבירה השנייה לפיה המדובר בנהיגה במרכזה של עיר כאשר הנאשם פסול נהיגה כתוצאה מהחלטה שיפוטית ל- 5 שנים.

עוד הדגישה המדינה את עברו התעבורתי המכביד של הנאשם שזו לו נהיגתו השמינית כבלתי מורשה.

לשיטת המדינה ראויה ענישה מחמירה גם נוכח הפסיקה לה הפנתה.

פסיקה זו תומכת ברכיב של מאסר בפועל כחלק מרכיבי הענישה במקרים דומים, זאת כדי לייצר הרתעה וכן כדי לתת מענה לעקרון ההלימה.

ההגנה מצידה סקרה את נסיבות חייו של הנאשם כנתון מרכזי לזכותו.

הנאשם, יתום מאב, ומפרנס בעצמו משפחה המונה 6 אחים כאשר אמו ואחותו אינן מתפקדות.

עוד התבקשתי לקחת בחשבון את הודאת הנאשם באופן מלא, לקיחת האחריות ואת העובדה כי מיום 27.10.13 הוא מצוי בתנאי מעצר קשים מאחורי סורג ובריח.

דיון והכרעה לעניין העונש –

מתחם הענישה ביחס לעבירות שביצע הנאשם נע בין מאסר מותנה ועד למאסר בפועל לתקופה של שנה.

תנועת בית המשפט בתוך מתחם זה הינה תלוית נסיבות והכל כדי שבסופו של יום תתקבל ענישה העונה על עקרון ההלימה.

בפרשה שבפני הנאשם הינו בלתי מורשה לנהיגה, ובכל זאת משנת 2004 ועד היום לחובתו 6 הרשעות קודמות המוכיחות נהיגה קודמת ברכב בעודו בלתי מורשה לנהיגה.

שתי העבירות נשוא פרשה זו מהוות נהיגה שביעית ושמינית של הנאשם, כאשר בשמינית נהג הוא ברחובה הראשי של העיר באר-שבע, כאשר הוא בלתי מורשה לנהיגה ופסול מלקבל או להחזיק רישיון לתקופה של 5 שנים.

המדובר בנסיבות המצביעות על עבריין תנועה רצדיוויסט, האוחז בהגה פעם אחר פעם תוך יצירת סיכון לסביבתו, ובנסיבות אלה, לא ניתן לפנות לחלקו הנמוך של מתחם הענישה ואין גם כל הצדקה לגזירת מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

כאשר המדובר בנהיגה שמינית של בלתי מורשה שהוא גם בזמן פסילה וזאת במרכזה של עיר, הענישה היחידה שהיא גם ראויה בהתאם לעקרון ההלימה, היא ענישה של מאסר מאחורי סורג ובריח.

לצורך קביעת משך המאסר יש לקחת בחשבון לטובת הנאשם שני שיקולים מרכזיים:

הראשון – נטילת האחריות המלאה מצדו ביחס לשני כתבי האישום.