מדינת ישראל נ' בסון(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, לפי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שני אישומים בעבירות של גניבה והסגת גבול והתפרצות למקום מגורים.

ב"כ המשיב טענה בראשית טיעוניה, כי בכל הנוגע לאישום הראשון באשר לעבירות הגניבה והשגת הגבול, האישום מבוסס על דיסק אשר לכאורה מתעד מעשיו של המשיב, אלא שלמרבה הצער דיסק שהועתק עבורה אינו בר צפיה ואינו קריא במחשביה.

בבירור שנעשה במהלך הדיון התברר כי אכן לא ניתן לצפות בדיסק אלא במחשב מיוחד התואם הקידוד שנעשה לדיסק וב"כ המבקשת הודיע כי תיאמה עבור ב"כ המשיב מועד בו תוכל לצפות בדיסק בתחנת המשטרה.

אקדים ואומר כי צודקת ב"כ המשיב בטרוניתה כלפי המבקשת כי היה על נציגי המבקשת לכל הפחות להתריע בפניה כי לא ניתן לצפות בדיסק באמצעים קונבנציונאליים ולא להמתין למועד הדיון לגופו של תיק וראיות שכן אין בידה דרך להתמודד עם טיעוני המבקשת בכל הנוגע לראיות.

אציין כי לו היה התיק מתבסס אך ורק על האישום הראשון בהחלט ייתכן והייתי מקבלת מלוא טיעוניה של ב"כ המשיב ומורה על שחרורו של המשיב בעת הזו בחלופה המוצעת.

ואולם, כנגד המשיב אישום נוסף, חמור יותר, בעבירת התפרצות לבית מגורים.

אשר לאישום זה אין מחלוקת כי המשיב ביצע פיזית את המיוחס לו וב"כ המשיב ניסתה להצביע על קושי ראייתי בכל הנוגע לשאלת היסוד הנפשי בכניסה לבית המגורים, תוך שלטענתה למשיב גרסה ממנה עולה כי המשיב טעה בכתובת והתבלבל בדירה אליה נכנס.

אציין כי לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ המשיב לעניין זה, ועיינתי בחומר החקירה לרבות בגרסתו של המשיב מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה למיוחס למשיב באישום השני.

השאלה האם יש לתת אמון בגרסת המשיב כי אכן כניסתו לדירה הייתה תמימה ותוצאותיה של טעות תיבחן אך ורק בהליך שמיעת ההוכחות בעת הזו כניסתו ונסיבותיה מקימות את הדרוש לצורך הוכחת העבירה גם מבחינת היסוד הנפשי מה גם שגרסת המשיב במשטרה בכל הנוגע לטעות מעלה ספק ממשי המשיב מתחמק מלמסור פרטים וטוען טענה סתמית בעלמא שלא יכול לתמוך אותה בכל עובדה הניתנת לבדיקה בדרך אובייקטיבית.

משכך, ומשמצאתי קיומן של ראיות לכאורה בעת הזו להוכחת האישום השני, ממילא קמה ועולה עילת מעצר מוצקה בעניינו של המשיב.

אדגיש כי הגם שמדובר בעבירת רכוש שלא בוצעה תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים עדיין מקימה העבירה עילת מעצר שכן המשיב שבפניי שם לו למטרה ולאורך חיים דבקות בחיי פשע ועבריינות.

למשיב 15 הרשעות קודמות מאז היותו קטין בעבירות מעבירות שונות, לרבות עבירות אלימות קשות, עבירות רכוש, התפרצויות, עבירות סמים, עבירות הונאה, החזקת סכין, בריחה ממשמורת חוקית, עבירות הקשורות ברכבים, עבירות כנגד שוטרים ועובדי ציבור ותקיפה כדי לגנוב.

מדובר במשיב שריצה עונשי מאסר ארוכים ורבים ואך לאחרונה השתחרר ממאסר ממושך בן 16 חודשים.

ביצע לכאורה את העבירות זמן קצר לאחר ששוחרר ממאסר, וכאשר מאסרים על תנאי תלויים ועומדים כנגדו.

בנסיבות הללו, מעיד המשיב על עצמו כי הוא מסוכן לציבור ולשלומו ועבירות הרכוש המבוצעות על ידו נעשות באופן שיטתי, עקבי ובלתי פוסק.

לפיכך, קמה עילת מעצר מוצקה בעניינו של המשיב.

אשר לבקשה להורות על שחרורו של המשיב למעצר בית בבית אמו מוצאת אני כי מכלול הנסיבות בעניינו של המשיב אינן מאפשרות בעת הזו שחרורו לחלופה ביתית בפיקוח מפקחת יחידה היא אמו, אשר עד עצם היום הזה לא הצליחה להשפיע על המשיב לסור מדרכו העבריינית או להציב בפני המשיב קו גבול ולהוות עבורו דמות סמכותית ומשפיעה.

לפיכך, אני מורה על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת ודוחה לבקשת ב"כ את המשך הדיון בעניינו לקבלת תסקיר אשר ייבחן אפשרות שילובו בחלופה חוץ ביתית בדמות קהילה טיפולית סגורה.