מדינת ישראל נ' בנוני

החלטה

לפני בקשה לפסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה רשלנית, נהיגה בשכרות, אי ציות לאות עצור של שוטר במדים, סירוב למסור שם ומען ונהיגה ללא אורות דולקים.

המדינה מבקשת לאור עובדות כתב האישום והראיות הקיימות בתיק החקירה לפסול את המשיב מנהיגה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו וזאת אף לאור מסוכנותו הנשקפת לאור העבירות אותן ביצע לכאורה ולאור עברו התעבורתי.

יודגש, כי הנאשם נפסל באופן מנהלי ביום 25.12.11 על ידי קצין בעל סמכות והבקשה וכתב האישום הוגשו במסגרת 30 ימי הפסילה המנהלית.

בדיון שנערך לגופם של דברים טען הסנגור כי התשתית הראייתית לקויה, ציין כי אין אינדיקציה ביחס לכך שהנאשם עצמו הוא זה שנהג ברכב. כמו כן לטעמו רצף הזמן מזמן העצירה עד רגע הבדיקה לא נשמר ודברים אלו משליכים לעניין בקשת הפסילה לה עותרת התביעה.

לחילופין עתר לקצוב את משך הפסילה בזמן ולחילופי חילופין לסווג את סוג הפסילה.

בחנתי את תיק החקירה.

אין דעתי כדעת הסנגור, בכל הנוגע לנהיגה גופה, קיים בתיק דוח פעולה מאת מפקח משה בוהדנה המציין כי היה קשר עין רציף בינו לבין הנהג, הבחין בנהג נוהג לאורך זמן כאשר הנהג נוהג ללא אורות וכאשר ניגש לעוצרו המרחק היה כ-10 מטר. כמו כן ציין כי הבחין בנהג יוצא מהרכב, מסתכל לצדדים, מניח דבר מה בתוך השיחים דבר שהתברר מאוחר יותר כמפתחות אותו רכב.

העד אף ציין כי מהנאשם נדף ריח חריף של אלכוהול. כמו כן השוטר מציין כי הוא הבחין ברכב וסימן לו לעצור אולם הרכב המשיך לנסוע.

כמו כן בבדיקת מאפיינים אשר נערכה לנאשם נמצא כי הנאשם התנדנד ונכשל בבדיקת נשיפון ואף השוטר ציין כי נדף מפיו ריח חריף של אלכוהול ובשלב מאוחר יותר נמצאה בבדיקה רמת אויר נשוף של 490 מיקרו גרם.

כך שאף לפי הדו"ח המדעי שלא נסתר ואף לפי המאפיינים שמספיקים לעניין עבירה זו עבר הנאשם על עבירה של נהיגה בשכרות כאמור בפקודה.

לנתונים אלו שדי בהם כדי להוות משום ראיות לכאוריות להוכחת אשמתו של הנאשם יש להוסיף אף את התנהלותו של הנאשם - גירסתו הראשונית לפיה כלל אינו שייך לאותו רכב כפי שנמסרה לשוטר אשר נכח בארוע. בשלב מאוחר יותר טען כי כלל לא נהג ברכב והמתין לאחרים אשר יבואו ויקחו את מפתחות הרכב והימלטותו מהשוטר ניסיונו להעלים את מפתחות הרכב

מנגד, המשיב הסכים כי אכן שתה בטרם מעצרו.

טענות בדבר רצף זמן לצורך הבדיקה מהירידה מהרכב ועד הבדיקה בפועל אינן ממין העניין שכן עולה כי הבדיקה נעשתה כאשר יש קשר רצוף בין השוטר לבין המשיב ולאחר שזה נתפס מנסה להימלט כאשר משך הזמן הינו ראוי וללא כל אינדיקציה לפעילות חורגת של המשיב.

ניכר כי התביעה הרימה את הנטל הראייתי הלכאורי בכל הנוגע לכתב האישום אשר הוגש בעניינו של המשיב.

עברו התעבורתי של המשיב אינו קל, המשיב נוהג משנת 2003 ולחובתו 12 הרשעות קודמות, 3 מהם מסוג העמדה לדין בגינן אף נפסל המבקש בפועל כאשר בגין אחת מהן הרלבנטית לענייננו יש למשיב פסילה בת הפעלה ואף מאסר מותנה בן 6 חודשים בר הפעלה.

לאור האמור, עניין לנו במשיב אשר נהיגתו מסוכנת ולאור התנהלותו לפי הראיות המצויות בתיק החקירה אין ליתן בו אמון.

מסוכנותו של המשיב כפי שציינתי הינה ברורה ומצדיקה את קבלת הבקשה באופן בו יפסל המשיב עד גמר דינו.

יחד עם זאת ובהתאם להלכת בית המשפט העליון בפרשת אבו צעלוק בש"פ 8514/05 הנני מגביל את תקופת הפסילה למשך 12 חודשים מהיום וזאת תוך ציפיה כי ניהול ההוכחות בתיקו העיקרי של המשיב יסתיים בטרם זמן זה.