מדינת ישראל נ' בן ששון(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, לפי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים, והחזקת סכין שלא כדין.

על-פי עובדות כתב האישום מספר ימים עובר ליום 11/10/10 הגיע הנאשם לבנק מרכנתיל דיסקונט בבת ים וביקש לבצע משיכת מזומנים. כאשר סגן מנהל הסניף (להלן: "המתלונן") סרב לאשר לו את המשיכה, איים הנאשם על המתלונן באומרו לו שיפגע בו עוד היום אחרת לא קוראים לו יוסי.

בתאריך 11/10/10 הגיע הנאשם שוב לבנק ופנה למתלונן לבירור היתרה בחשבונו, לאחר שנענה על-ידי המתלונן, איים הנאשם על פקידה בבנק באומרו לה "את רוצה להיות בגן עדן?"

באותן נסיבות כאשר המתלונן מהנאשם שלא יצעק, איים הנאשם על המתלונן בכך שנעמד מולו כאשר סכין בידו ובמרחק של כמטר וחצי מהמתלונן אמר לו: "עכשיו תעשה העברה מהחשבון שלך לחשבון שלי".

כשנעצר המשיב והובא לתחנת המשטרה, איים על השוטרת ליטל בן אבו באומרו לה: "עוד פעם אחת אני אשמע אותך צועקת אני יפרק לך את הראש, יא זבל".

ב"כ המשיב חולק על קיומן של ראיות לכאורה בכל הקשור לעבירת החזקת הסכין ולעבירת האיומים בבנק על פקידת הבנק.

לדברי ב"כ המשיב העובדה כי בסופו של יום לא נתפסה סכין, משמיטה את הקרקע מתחת ליכולת המבקשת להוכיח קיומה של עבירת החזקת סכין שלא כדין.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה מוצאת אני לדחות טענתו זו של ב"כ המשיב. עיון בתמונה שהופקה מתוך מצלמות האבטחה של הבנק, מעלה מפורשות כי המשיב נצפה בתוך הבנק כאשר הוא אוחז בידו הימנית סכין.

לתיעוד חזותי זה ראיות תומכות בדמות עדויות עדי ראיה, אשר היו עדים לארוע, ומוסרים מפורשות כי הבחינו במשיב כשהוא מחזיק בסכין ואחת מן העדות הגב' שלפריג אף מתארת בעדותה ומדגימה כיצד החזיק המשיב בסכין ותיאורה עולה בקנה אחד עם התמונה המתעדת את המשיב אוחז בסכין.

גם סגן מנהל הסניף מר דולב, מתאר מפורשות כי הבחין שהמשיב אוחז בידו סכין מטבח עם שפיץ.

בנסיבות הללו, העובדה שלא נתפסה בסופו של דבר סכין, אינה מכרסמת בראיות החד משמעיות שיש בידי התביעה, בנוגע להחזקת הסכין.

יאמר מיד, כי המשיב לא נתפס במקום הארוע בזמן האיומים, אלא עזב את המקום, רק לאחר מכן הוזעקה משטרה והמשיב אותר במקום אחר, כך שהטענה בכל מקרה חסרת משקל, שכן לא נתפס במועד הארועים ובזירת הארועים.

אשר לטענת ב"כ המשיב בנוגע לאיומים שהושמעו כלפי פקידת הבנק הגב' מתן, הגם אם לא מדובר בלשון מפורשת של איומים אלא רק בלשון משתמעת, הרי שנוכח התנהלותו של המשיב במקום, אחיזתו בסכין וההתבטאות כלפי שאר עובדי הבנק, הצטרפות כל הנתונים הללו, מלמדת כי מעשיו של המשיב, לרבות התנהגותו ומילותיו, מקימים את היסודות הנדרשים לעבירת האיומים.

ודוק, כי עבירת איומים הן הכרח כי תבוא לידי ביטוי רק במילים מפורשות ויכולה היא לבוא לידי ביטוי גם בהתנהגות, קל וחומר שלאותה התנהגות נלווית אמירה משתמעת המעוררת קונוטציה ברורה למוות.

סוף דבר- כי מוצאת אני קיומן של ראיות לכאורה, לכל המיוחס למשיב בכתב האישום.

משכך, קמה ועולה עילת מעצר מוצקה בדמות מסוכנות. עילת מעצר עליה לא חלק אף ב"כ המשיב.

לא מצאתי כי בהצעה שהוצעה על-ידי ב"כ המשיב להורות על שחרורו של המשיב בערבויות מתאימות, יש כדי להשיג את תכלית המעצר ולאיין את מסוכנותו של המשיב, ואין להעתר לבקשה זו.

סבורני כי מסוכנותו של המשיב מתעצמת נוכח מצבו הנפשי כפי שבא לידי ביטוי בעובדה כי בעבר נמצא כמי שאינו כשיר לעמוד לדין ונוכח האמור בחוות הדעת הראשונית שהוגשה בענינו, ממנה עולה כי המשיב סבור כי השימוש באיומים הינו לגיטימי.