מדינת ישראל נ' בן שלום

הכרעת דין

מבוא:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו נהיגה במהירות מופרזת, בכך שנהג באופנוע בכביש 2 לצפון בקילומטר 36, ביום 31.07.10 בשעה 08.40, במהירות של 164 קמ"ש, שעה שהמהירות המותרת, היא 90 קמ"ש, כל זאת בניגוד לתקנה 54(א)(1) לתקנות התעבורה.

בדיון ההקראה ביום 01.05.11, כפר ב"כ הנאשם במילה אחת: "כופרים", והתיק נקבע להוכחות.

פרשת התביעה:

להוכחת האשמה העידה התביעה את עת1, רס"ר דיסמן רביד, מפעיל מכשיר הממל"ז, מפעיל מוסמך משנת 2008, שערך הדו"ח, כולל נסיבות המקרה, דברי הנהג, ופרטי הפעלת הממל"ז כולל בדיקות טרום ההפעלה ובדיקות לאחר סיום המשמרת, הוגש וסומן ת1. וכן הוגש ת4, שעניינו אישור הסמכת העד להפעלת ממל"ז.

עת2, רס"מ דודו אלבז, שוטר יחידת האופנועים, מפעיל ממל"ז משנת 2000, אשר הגיש את מזכר ת2, לעניין הבחנה, זיהוי ומדידת מהירות אופנוע הנאשם, סמוך במחלף ספיר, בעקבות הדיווח של עת1.

עת3, מתנדב שלב ב', סייר ובוחן מר זסדנה יוסף, אשר ערך מזכר ת3, לעניין עצירת הנאשם סמוך למחלף נתניה.

עת4, רס"מ מתי קמינסקי, סייר אופנוען ערך מזכר ת5, (סומן במקור בטעות ת4), שעניינו זיהוי ונסיעה אחר הנאשם ממחלף ספיר צפונה ועד עצירתו בצד הדרך טרם מחלף נתניה והגעת שוטרים נוספים.

לגרסת המאשימה, עת1, מפעיל מוסמך הבחין בנאשם, מדד מהירות כאמור לעיל, ציין סימני זיהוי ייחודיים, צבע האופנוע וצבע תיקו של הנאשם, אכן לא נשמר קשר עין, אולם לאור הסימנים וזיהוי הנאשם בהמשך הדרך ע"י עדים נוספים, אין ספק כי הנאשם שנעצר הוא זה שנמדד במהירות המופרזת.

העדים נחקרו על גרסתם חקירה נגדית ממושכת ואתייחס לכך בהמשך.

פרשת ההגנה:

הנאשם העיד להגנתו וכן העיד עד הגנה מר אנשל מדמוני. לגרסת ההגנה, הנאשם אכן רכב על אופנוע תכלת שעל גבו תיק צהוב, בשעה ובמקום האמורים כחלק מקבוצה, שבמסגרתה היה גם עד ההגנה, אולם רכבו במהירות המותרת ואף פחות ממנה.

הוגשו ע"י ב"כ הנאשם: נ1, ההזמנה לדין שבידי הנאשם. נ2, עותק פנקס כיס למעיל ממל"ז. וכן פסיקות שסומנו נ3.

תמצית טענות ב"כ הנאשם בסיכומיו:

לא הוכחה תקינות הממל"ז וכיולו.

מדידת האופנוע לא הייתה תקינה.

לא הוכח כי המפעיל הנו בעל הסמכה.

לא הוכח כי נשמר קשר עין רצוף מרגע המדידה עד מועד העצירה.

יש ספק האם היה רק אופנוע אחד בצבע תכלת עם תיק צהוב – דהינו האופנוע הנמדד לא היה האופנוע של הנאשם.