מדינת ישראל נ' בן שיטרית

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של נהיגה בשכרות וזאת במסגרת 2 תיקים שצורפו.

ע"פ עובדות כתב האישום בתיק 3176-03-12 נהג הנאשם ברכב ביום 12.1.12 כשבגופו נמדד ריכוז אלכוהול של 840 מק"ג לליטר אוויר נשוף. ע"פ עובדות כתב האישום בתיק 37-08-12 נהג הנאשם את רכבו כאשר דגימת דם שניטלה ממנו העלתה כי ריכוז האלכוהול בדמו של הנאשם בשיעור 79 מ"ג אלכוהול לכל 100 מ"ל דם.

ב"כ המאשימה עותרת להשית על הנאשם עונשים חמורים לרבות מאסר בפועל, פסילה לשנים ועוד. את עמדתה לעונש מנמקת המאשימה בסמיכות הזמנים בין שני מעשי העבירה, בכמות האלכוהול הגבוהה שנמדדה בכל אחד מן המקרים וכן בעברו הפלילי של הנאשם.

מנגד, עותרת ב"כ הנאשם שלא למצות עימו את מלוא חומרת הדין ובמיוחד לא להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל. עמדה זו מנמקת ב"כ הנאשם בעברו התעבורתי התקין יחסית של הנאשם, בהודאה המהירה ונטילת האחריות ובנסיבות משפחתיות – אישיות ורפואיות של הנאשם. עוד נאמר כי הנאשם זנח את הסביבה בה הוא חי ובמסגרתה ביצע את העבירות הפליליות שבעברו. ב"כ הנאשם מפנה לפסיקה ממנה עולה כי במקרים דומים למקרה שלפנינו נמנע בית המשפט מלהשית על הנאשם עונש על מאסר בפועל.

דיון והכרעה

אין ולא יכולה להיות מחלוקת בדבר החומרה הגלומה בעבירות בהן הורשע הנאשם. על חומרת העבירה של נהיגה בשכרות נאמר:: "כידוע, נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. לכן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות" ( רע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל (31.3.2011). בעניין אחר קובע בית המשפט העליון כי:" 'נהיגה במצב שכרות היא עבירה המסכנת לא רק את הנהג פורע החוק אלא את הנוסעים עימו ואת המכוניות שבקרבתן הוא נוסע. נהג אשר מוכן לנהוג במצב של שכרות צריך לדעת, כי באם ייתפס, צפוי הוא להיענש בחומרה רבה'" (רע"פ 6418/07 כהן נ' מדינת ישראל (5.9.2007)).

משנה חומרה קיים במקרה שלפנינו נוכח סמיכות הזמנים בין העבירות ונוכח כמות האלכוהול הגבוהה שנמדדה בכל פעם בגופו של הנאשם. עברו הפלילי של הנאשם, גם אם אכן זנח את הפשע כדברי באת כוחו, וודאי שאינו נזקף בנסיבות אלה לזכות הנאשם.

6.ב"כ הנאשם הפנתה לאסופת פסקי דין ממנה ניתן ללמוד, לטענתה, כי העונש הראוי לנאשם לא צריך לכלול רכיב של מאסר בפועל. עיינתי בפסקי הדין האמורים אולם לא מצאתי בהם תימוכין לעמדת ב"כ הנאשם. כך, בתיק תת"ע 24756-09 היה מדובר בשלושה אירועים שאחד מהם נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, האחר נהיגה בשכרות (295 מק"ג) והשלישי – שכרות מכוח סירוב להיבדק. באותו מקרה בחר בית המשפט שלא למצות את הדין עם הנאשמת שהייתה ללא עבר פלילי והחלה טיפול גמילה מאלכוהול. בענייננו לא שמעתי מב"כ הנאשם כי הוא סובל מבעית התמכרות לאלכוהול וכי נעשה דבר מטעמו לצורך גמילה. ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם שתה ונהג כתגובה לבעיות במשפחה. לטעמי מלמד הדבר על פגם מהותי בשיקול דעתו של הנאשם הבוחר להתמודד עם קשיו בדרך של בחירה לאלכוהול ולא בדרך קונסטרוקטיבי. כך או אחרת, דומה כי ברור לכל כי ציבור המשתמשים בדרך אינו צריך לשלם מחיר על היעדר יכולתו של הנאשם להתמודד באופן ראוי עם קשייו. כמות האלכוהול שנמדדה אצל הנאשם במקרה דנא גבוהה לאין שיעור מן הכמות שנמדדה בכל אחד מן האירועים בפרשה הנ"ל. בפ"ל 3997-08-11 היה מדובר במי שנכנס למסגרת של גמילה משנת 2012. בהתחשב בכך ובהסדר הטיעון שבין הצדדים קבע בית המשפט לנאשם בין היתר צו מבחן למשך 18 חודשים. בתיק פ"ל 7103-12-12 היה מדובר לדברי ב"כ הנאשמת עצמה בעבירת שכרות שאינה ברף הגבוה ובמי שאין לה עבר פלילי. ענייננו כאמור שונה בשני פרמטרים אלה. לנאשם עבר פלילי עשיר והשכרות שנמדדה בכל אחד מן המקרים מצויה ברף הגבוה. מכאן, שאין לגזור גזירה שווה בין נסיבות המקרים שתוארו לעיל לבין נסיבות ענייננו.

בשים לב לחומרת מעשיו של הנאשם ולהישנותם בסמיכות זמנים, לא שוכנעתי כי אין מקום למרכיב מאסר בענישה. זאת חרף נסיבותיו האישיות, הבריאותיות והמשפחתיות. עם זאת, וכפי שציינתי, לא מצאתי למצות עמו את מלוא חומרת הדין במרכיב זה ובכלל.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

אני גוזר על הנאשם מאסר למשך 6 חודשים לריצוי, ככל האפשר, בעבודות שירות.

אני גוזר על הנאשם מאסר למשך 8 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים. התנאי הוא כי הנאשם לא ימצא נוהג בשכרות, תחת השפעת משקאות משכרים או בזמן פסילה.

בהתאם לסעיף 39א לפקודת התעבורה, אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה וזאת לתקופה בת 48 חודשים. על מנת לאפשר לנאשם לכלכל צעדיו ולהיערך בהתאם אני קובע כי הנאשם יפקיד רישיונו עד ולא יאוחר מיום 15.4.13 שעה 12.00 במזכירות בימ"ש זה.

אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה בת 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים. התנאי הוא כי הנאשם לא ימצא נוהג בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים או בזמן פסילה.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בת"א.

ניתן היום, ז' אדר תשע"ג, 17 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: