מדינת ישראל נ' בן שיטרית

החלטה

החשוד נעצר בתאריך 16.11.09 בשעה 09:30 בחשד לניהול ושותפות באתר הימורים בלתי חוקי ברשת האינטרנט, בהלבנת הון ובהתחמקות מתשלום מס.

החשוד הינו אחד מתוך 36 עצורים בפרשה של ניהול אתר ההימורים הבלתי חוקיים.

נוכח מחדלה של המבקשת להגיש את הבקשה להארכת מעצרו של החשוד בתוך המועד הקבוע בחוק, הוריתי הבוקר על שחרורו של החשוד לאחר ששהה למעלה משעתיים במעצר בלתי חוקי.

המבקשת הגישה בקשה חדשה להוצאת צו מעצר בגין אותם חשדות, כשעילות המעצר המפורטות בבקשה הינן חשש לשיבוש הליכי משפט ופעולות חקירה שלא ניתן לבצע אלא בהמצאות החשודים במעצר.

במהלך הדיון בבקשה זו, הציגה המבקשת בפני ביהמ"ש חומר ראיות שיש בו כדי לבסס קיומו של חשד סביר שהחשוד היה מעורב יחד עם אחרים בביצוע עבירה של ניהול אתר הימורים בלתי חוקי בקשת האינטרנט, כאשר על פי מדרג החומרה של החשודים בפרשה כולה עומד החשוד בין החשודים שלהם מיוחסות העבירות החמורות של שותפות וניהול בעוד שלחלק אחר מהחשודים מיוחסים חשדות ברמה נמוכה מזו של החשוד.

כמו כן, הניחה בפני המבקשת רשימת פעולות לחקירה, המכילה 107 פעולות, אשר מדרך הטבע לא כולן ואפילו רובן מתייחסות באופן ישיר לחקירתו של החשוד. אולם, מדובר בפרשה כוללת ולא ניתן להפריד בין פעולות החקירה הנדרשות להעמקת החשד נגד החשוד או להפרכתו מהפעולות הדרושות בקשר לחשודים אחרים.

כל יתר החשודים, 35 במספר, נעצרו אתמול על ידי בית המשפט עד ליום 19.11.09 בשעה 17:00, לצורך המשך החקירה.

השאלה היחידה שעלי לתת דעתי עליה הינה האם העובדה שהחשוד שוחרר על ידי הבוקר לאחר ששהה במעצר בלתי חוקי, יש בה כדי לשנות את ההחלטה לגבי חשוד זה מיתר החשודים, והאם העובד שהסתובב חופשי מספר שעות מאיינת את החשש לשיבוש הליכי משפט והאם עובדה זו פוגעת בעילת המעצר הקובעת שניתן לעצור חשוד לצורך ביצוע פעולות חקירה שלא ניתן לבצען כשהחשוד משוחרר.

ב"כ החשוד טען כי מאחר שהחשוד שוחרר, קמה לו טענת ההסתמכות, ממנה יכול היה להבין כי נוכח העובדה ששוחרר, לא יבוא ויעצר, וכן הפנה לפסיקה הקובעת כי לא בנקל ישוב ביהמ"ש ויעצור את מי ששוחרר, וכי על בית המשפט לאזן בין האינטרס של צרכי החקירה לבין האינטרס של החשוד ששוחרר. לדעתו, האיזון הנכון יהיה על דרך של שחרורו לחלופת מעצר בית מוחלט, וכנגד הפקדת ערבויות בטוחות. לחיזוק טענתו, הגיש לבית המשפט שתי החלטות שיצאו מלפני בית המשפט העליון, בש"פ 1114/05 ממן ואח' נ' מדינת ישראל, מפי כב' השופטת בייניש.

עיון בהחלטה זו מלמד שאמנם על בית המשפט לקחת בחשבון את הנתון שהחשוד הוחזק במעצר שאינו כדין בגדר השיקולים בבואו להכריע בבקשה להארכת המעצר. אולם, קובעת כב' השופטת בייניש: "איני רואה לקבל את הטענה כי שיקול זה היה צריך להיות השיקול המכריע בנסיבות עניינים של העוררים".

החלטה נוספת שהוגשה לעיוני ואשר התבקשתי לעשות גזרה שווה ממנה, הינה בש"פ 8015/09 קוניוף נ' מדינת ישראל, מפי כב' השופט דנציגר, אשר קיבל את עררו של העורר ושחררו ממעצר לאחר שהאחרון שוחרר בבית משפט השלום שנקבע שיש כרסום בראיות ונעצר על ידי בית המשפט עם הגשת הצהרת תובע.

אינני סבורה כי ניתן ללמוד מהחלטה זו לגבי המשך מעצרו של החשוד שלפני, שכן במקרה שם טרם ניתנה החלטה בענין הראיות שבתיק החקירה, לאחר שבית המשפט קבע שיש כרסום בראיות, ולכן נכון היה שלא להורות על מעצרו של החשוד שם עד לאחר שבית המשפט יבחן קיומן של ראיות לכאורה.

אין המקרה שלפני דומה למקרה זה, שכן עלי לשקול האם צרכי החקירה במקרה זה, בהינתן שקיים יסוד סביר לחשד שהחשוד היה מעורב בביצוע העבירה, מחייבים את החזקתו של החשוד במעצר.

לאחר עיון בפעולות החקירה המבוקשות, נחה דעתי כי החקירה המסועפת בה מעורבים חשודים כה רבים, צריכה להתבצע כשהחשוד, כמו החשודים האחרים, נתון במעצר.

גם כשאני לוקחת בחשבון את העובדה שהחשוד שוחרר והיה מספר שעות שלא נתון במעצר, דומני כי צרכי החקירה גוברים במקרה זה על האינטרס של החשוד.

לפיכך, מאחר שהחשודים האחרים נעצרו עד תאריך 19.11.09 בשעה 17:00, אני מורה על מעצרו של החשוד עד מועד זה, אף שאינני רואה כיצד ניתן יהיה לסיים את החקירה תוך פרק הזמן שנקבע.

ניתנה והודעה היום ל' חשון תש"ע, 17/11/2009 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור, שופטת

החלטה

מדובר בפרשה בה מעורבים חשודים רבים. החשוד שוחרר עקב תקלה של המבקשת. העובדה ששהה במעצר בלתי חוקי יכולה אולי להצדיק תביעה כנגד המבקשת, אך אינה יכולה להצדיק את המשך שחרורו של החשוד, כשמדובר בפעולות חקירה הקשורות בכל החשודים גם יחד.