מדינת ישראל נ' בן שבת

הכרעת - דין

החלטתי לזכות את הנאשם.

הנאשם קיבל לידיו דו"ח מסוג ברירת משפט, לפיו יוחסה לו עבירה של שימוש בטלפון נייד בעת נהיגה, שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, עת נהג בכביש 90 לכיוון צפון. הנאשם שלח בקשה להשפט ועל כן הוגש לביהמ"ש כתב האישום.

ביום 1.11.10 השיב הנאשם לכתב האישום וטען "כופר. לא נגעתי בטלפון".

שמיעת הראיות נקבעה ליום 6.2.11, ובפתח ישיבת ההוכחות הסביר ביהמ"ש לנאשם, שלא היה מיוצג, את מהות הדיון ומהלכו.

פרשת התביעה

מטעם התביעה העידו שני עדים, מתנדבים במשטרת ישראל: אוהד נבון וחנן טשולג.

ראשון העיד, אוהד נבון (להלן "השוטר נבון"), אשר ערך את הדו"ח, שאף הוגש באמצעותו וסומן ת/1. עפ"י הרשום בת/1 בעת נסיעה בניידת סמויה בכביש 90 לכיוון צפון בנתיב השמאלי של הכביש ועקיפתו של רכבו של הנאשם, הבחין השוטר נבון כי הנאשם "אוחז ביד ימין טלפון שחור – כחול צמוד ללחי הימנית ומשתמש בו תוך כדי נהיגה". השוטר נבון סימן בידו לנאשם לעצור בצד, ומשלא עצר, הורה לו לעשות כן באמצעות מערכת הכריזה. משהמשיך הנאשם בנהיגתו, הפעיל השוטר נבון סירנה ואורות כחולים, והנאשם עצר את רכבו בשול הימני. עוד ציין השוטר נבון, כי ברכב נראה מכשיר "פלאפון שחור – כחול מירס בתוך דיבורית".

כמו כן, בת/1 נרשם כי היה יום בהיר והראות היתה טובה.

תגובתו של הנאשם, כפי שנרשמה בת/1, היתה: "לא דיברתי... לא עצרתי כי לא שמעתי אותך כי יש לי מוזיקה באוטו. לא הוצאתי בכלל את הטלפון מהדיבורית. לא נגעתי בו אני נשבע."

בחקירתו הראשית חזר השוטר נבון על הפרטים הרשומים בת/ 1 והוסיף "כשנסעתי במקביל לנאשם, שום דבר לא חצץ בינינו ושדה הראיה היה ברור יכולתי לזהות אותו מחזיק בטלפון" (פרוטוקול 6.2.11 ש' 19 – 20).

בחקירתו הנגדית הסביר השוטר נבון כיצד התקדם מעט, עת נסע במקביל לנאשם וכך יכול היה לראות כי הוא אוחז בטלפון הנייד על אף שהוא עצמו ישב בכסא הנהג ולידו ישב שוטר נוסף.

עוד בחקירתו הנגדית השיב השוטר נבון, כי עפ"י הרשום על גבי ת/1 העבירה בוצעה בתאריך 30.3.09 והיום בשבוע, ב', נראה מתוקן ואף אישר כי בדו"ח המקורי, שהציג לו הנאשם נרשם יום א' (הדוח המקורי הוגש וסומן נ/2).

השוטר נבון טען כי לא זכור לו שהתבקש ע"י הנאשם להזדהות בתעודת שוטר וסירב. הוא ציין כי לבש מדי משטרה הנושאים תג זיהוי.

המשך שמיעת הראיות נדחה ליום 15.3.11 ובפתח הישיבה העיד עד התביעה השני, חנן טשולג (להלן: "השוטר טשולג"). באמצעות השוטר טשולג הוגש נספח לת/1, שערך, אשר סומן ת/2.

עפ"י הרשום בת/2 השוטר טשולג ראה גם הוא את הנאשם אוחז בצד ימין את הטלפון הנייד עת עברה הניידת הסמויה במקביל לרכבו של הנאשם וחזר באופן כללי על דבריו של השוטר נבון. העד חזר ואמר מספר פעמים הן בחקירתו הראשית והן בזו הנגדית, כי אינו זוכר את הארוע ועל כן מעיד רק על סמך הרשום על גבי ת/2. לשאלת הנאשם השיב השוטר טשולג כי אינו זוכר "שביקשת את הפרטים האישיים שלי ולא רציתי למסור לך אותם." (פרוטוקול 15.3.11 עמ' 4 ש' 27).

פרשת ההגנה

הנאשם בחר להעיד, לאחר שהוסברו לו זכויותיו.

בחקירתו הראשית ציין הנאשם כי הוא נרגש וכי אין ברשותו טלפון בצבעים כחול – שחור, אלא אפור-כחול. הנאשם אף הביע את חששו, כי שינוי יום ביצוע העבירה, מיום א' ליום ב', אינו הדבר היחיד ששונה בדו"ח המקורי ואף הגיש את העתק הדו"ח המקורי שנמסר לידיו, עליו רשום יום א'. המסמך סומן נ/2. עוד המשיך הנאשם וטען כי אף אם היה מחזיק בצידו הימני טלפון נייד, לא יתכן שהשוטר נבון הצליח להבחין בכך, במקביל ומשמאל אליו. הנאשם חזר וציין בעדותו הראשית ובעדותו הנגדית "אני לא נגעתי ולא דיברתי בטלפון". (פרוטוקול 15.3.11 עמ' 5 ש' 17 – 18) "אני לא נגעתי במכשיר ולא ביצעתי את העבירה" (שם, ש' 29), בהתאמה.

בחקירתו הנגדית ציין הנאשם כי התאריך על גבי הדו"ח, שהנו יום ב' הנו התאריך הנכון של רישום הדו"ח ואף אישר, כי תגובתו נרשמה במדויק על גבי ת/1. עוד ציין כי לא היה בידו ביום ביצוע העבירה יותר ממכשיר טלפון אחד, והסביר כי לא תיקן את השוטרים כשרשמו את נסיבות המקרה, מאחר שלא ידע מהו תוכן הדברים שרשמו בת/1.