מדינת ישראל נ' בן משה(עציר)

החלטה

בפניי בקשה למעצר עד תום ההליכים אשר הוגשה כנגד המשיב- צעיר כבן 24 וחודשיים, יחד עם .

כתב האישום המייחס לו עבירות של איומים, החזקת סכין וגרם מהומה במקום ציבורי.

על פי עובדות כתב האישום- בקליפת אגוז, שלשום לפנות בוקר, שהה המשיב במועדון בפ"ת.

בעקבות תלונת ידיה כי הוא מטריד אותה, פנה אליו מאבטח וביקש להזהירו לבל יעשה זאת. המשיב לכאורה איים על המאבטח, בפגיעה שלא כדין בגופו יצא מתוך המועדון תוך שהוא בועט במחסומים מחוצה לו, ממשיך ומאיים על המאבטחים אשר שהו מחוץ למועדון.

עוד על פי עובדות כתב האישום, פנה המשיב לרכבו אשר חנה מחוץ למועדון, ניגש לרכב הוציא מתוכה סכין (איין חולק כי מדובר בסכין יפנית) ופנה לעבר המאבטחים כאשר הוא אוחז בסכין, ואולם אחרים שהיו במקום תפסו אותו.

המשיב הודה בקיומה של ראיות לכאורה ואף בקיומה של עילת מעצר. יחד עם זאת, טען ב"כ כי בנסיבות העניין עילת המעצר אינה מצדיקה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו.

בין היתר, מסתמך הוא על עובדות האירוע, כפי שהן מתוארות, וכן מפנה הוא לגילו הצעיר של המשיב ולהעדר עבר פלילי.

המשיב עותר לשחרור לחלופה הכוללת מעצר בית בפיקוח אמו ו-או הוריו לסירוגין.

בחנתי את טענות הצדדים.

דומה כי אין צורך להרחיב על הקלות הבלתי נסבלת שבה נוקטים לעיתים צעירים אך גם מבוגרים באלימות קיצונית ומיותרת, כל אימת שנקלעים הם לסיטואציה שאינה לרוחם.

נסיבות האירוע המתוארות בכתב האישום, למרבה הצער, משקפות סיטואציות רבות דומות אליהן נחשף הציבור בכלי התקשורת.

אירועים כגון דא מתגלגלים לא אחת לכלל הסלמה ועלולים להצטייד באסון, החל מפגיעה ממשית בגופו של אדם תמים, או גם כזה שאינו תמים, וכלה באבידות בנפש.

הקלות הבלתי נסבלת של עשיית שימוש "בנשק מילולי" או בנשק קר או אפילו חם, הפכה לדבר שאינו נדיר במחוזותינו.

אין ספק, ובכך מסכימה אני עם טענות ב"כ המבקשת כי יש להוקיע התנהגות פסולה ומסוכנת מעין זו, ויש מקום לשקול החמרה עם מי שהורשע בעבירות מסוג זה בנסיבות המתאימות.

התנהגותו של המשיב מעידה ללא ספק על חוסר שליטה, על מסוכנות לציבור וברור שקיימת בנסיבות העניין עילה של מסוכנות.

ואולם- מצויים אנו בשלב של בקשה למעצר עד תום ההליכים ובכזו מצווה בימ"ש לבחון בכל מקרה לבחון את מסוכנותו של נאשם, ואת האפשרות לשחררו לחלופת מעצר בתנאי שתהא הולמת את נסיבות המקרה.

בשים לב לגילו הצעיר של המשיב, להעדר עבר פלילי , ומבלי שיהא בכך כדי להקל ראש במיוחס למשיב ולהקאות מחומרת המיוחס לו, איני סבורה כי תיק זה מתאים למעצר עד תום ההליכים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והתרשמתי מהחלופות שהוצעו, אני מאמינה שניתן להפחית את מסוכנותו של המשיב הספציפי שבפניי בחלופת מעצר, בתנאים מכבידים.

לטעמי- אין הכרח במקרה קונקרטי זה בהשהיית ההחלטה לעניין תנאי שחרור הולמים עד לקבלת תסקיר שרות המבחן . זאת- לאחר שנתתי את הדעת לגילו של המשיב, להעדר עבר פלילי , למדתי ולו לכאורה, כי מדובר בצעיר, אשר עד למעצרו הנוכחי ניהל חיים נורמטיבי, שרת שירות צבאי מלא, סיים את לימודיו התיכוניים בהצלחה ועובד במקום עבודה קבוע במשך 3 השנים האחרונות.