מדינת ישראל נ' בן מוחה(עציר)

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו, בשלושה אישומים, עבירות של סחר בסמים. לפי המתואר בכתב האישום מכר המשיב לסוכן משטרתי סם מסוכן מסוג קוקאין. באישום הראשון מיוחסת לו מכירה של כ- 5 גרם בתמורה ל- 2500 ₪, באישום השני מיוחסת מכירה של כ- 10 גרם בתמורה ל- 5,000 ₪ ובאישום השלישי מיוחסת מכירה של כ- 4.7 גרם בתמורה ל – 2,500 ₪.

בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ב"כ המשיב הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה. עם זאת, טענה לקיומה של חולשה בראיות ביחס לאישומים השני והשלישי. בהקשר זה טענה, בעיקר, כי יש קושי בזיהויו של המשיב כמי שנטל חלק בעסקאות אלה. כן העלתה טענות כלליות בדבר פגמים נטענים כאלה ואחרים שלשיטתה יש ליתן להם משקל כבר בשלב זה.

עיינתי בחומר החקירה שנאסף בתיקי החקירה בקשר עם המשיב. אין בידי לקבל את טענות באת כוחו.

אשר לאישום הראשון – בהודעה שנגבתה מאת הסוכן המשטרתי זמן קצר לאחר שובו מהעסקה נושא האישום הראשון הוא מתאר את עובדות מכירת הסם הנזכרות באישום הראשון. במסגרת ההודעה מתאר הסוכן את יצירת הקשר עם המשיב קודם למפגש תוך שהוא נוקב בשמו המלא ומציין שאחר הכיר לו את המשיב (הודעת הסוכן מיום 27.12.12 בשעה 1530). לכך יש להוסיף כי המשיב מזהה את עצמו כמי שמופיע בתמונות שצולמו במסגרת עיקוב שנערך במקום עריכת העסקה הראשונה (הודעת המשיב מיום 27.5.13 10:11, בש' 27-30 ביחד עם מזכר ל"ה שבו תמונה שלצדה ציין החוקר גובה ההודעה כי זו התמונה שהוצגה לנחקר במהלך חקירתו). די בכך כדי להביא למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה בכל האמור באישום הראשון. על כך כאמור לא חלקה ב"כ המשיב.

אשר לאישומים השני והשלישי – בפתח הדברים יש לציין כי במסדר זיהוי תמונות שנערך לסוכן המשטרתי במועד מאוחר לשלוש העסקאות נושא כתב האישום, זיהה הסוכן את המשיב כמי שממנו קנה את הסמים במפגשים שנערכו במסגרת הפעלתו כסוכן (הודעת הסוכן מיום 9.4.13 יחד עם מזכר "א"). די בכך, בוודאי כאשר אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה בכל האמור באישום הראשון ובזיהויו של המשיב כמי שנטל חלק בעסקת המכירה הראשונה, כדי להביא למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה בעוצמה הנדרשת גם ביחס לאישומים הנוספים. לכך יש להוסיף גם את הדברים הבאים. בהודעות שנגבו מן הסוכן המשטרתי מיד לאחר שובו מהעסקאות נושא האישומים השני והשלישי הוא מתאר את עובדות מכירת הסם הנזכרות באישומים. אשר לזיהויו של המשיב כמי שלקח חלק בעסקאות מציין הסוכן כי קודם למפגשים עם המשיב יצר עמו קשר באמצעות מספר טלפון המזוהה במערכת המשטרתית כשייך למשיב (ראו המספר בהודעות הסוכן מימים 16.1.13 ו- 4.2.13 וכן ההודעה מיום 11.3.13 ופלט מערכת "אדם" שסומן "כא"). בכל האמור באישום השני יש להוסיף גם כי על פי דו"ח העיקוב הגיע מוכר הסם למקום המפגש ברכב שמספרו זהה למספר הרכב שבו הגיע, לכאורה, המשיב למקום בו נערכה העסקה נושא האישום הראשון (ראו הדו"ח שסומן "יב" ביחד עם המזכר שסומן "לה" בקשר עם האישום הראשון בו צולם הרכב כמו גם דוח העיקוב נושא האישום הראשון שסימונו "יד"). בכל האמור באישום השלישי יש להוסיף גם את התמונה שצולמה במסגרת העיקוב שנערך בעת עריכת העסקה נושא אישום זה שאף בה יש כדי לתמוך בזיהוי המשיב (ראו המסמך שסומן "טז").

נוכח כל האמור לעיל, המסקנה המתבקשת היא כי קיימות ראיות לכאורה בעוצמה מספקת לאמור בכל האישומים.

בשלב זה אינני רואה להידרש ליתר טענות ב"כ המשיב בכל האמור באישומים השני והשלישי ובכלל זה בדבר פרטים חסרים בשרשרת ההפעלה של הסוכן, כגון סכומי הכסף שניתנו לו קודם לכל עסקה, או ביחס לפערי זמנים בין המועד שבו הוכנס הסם נושא האישום השני לשקית המז"פ לבין המועד שבו נמסר הסם לבדיקת המעבדה, כאשר בין לבין, כפי שנראה מהחומר בתיק, היתה השקית בכספת (ראו, בין היתר, מזכר "ו" ומזכר "ח" על התאריך הנקוב בתחתיתו). טענות אלה, כמו גם הטענות בדבר מהימנותו של הסוכן המשטרתי שכונה על ידי ב"כ המשיב "עבריין צמרת", מקומן שיתבררו בהליך העיקרי ואין בהן כדי לגרוע מן המסקנה בדבר קיומן של ראיות לכאורה.

ב"כ המשיב העלתה טענה כללית שעניינה זכות ההיוועצות. לטענתה נמנעה מהמשיב זכות ההיוועצות ויש להביא עניין זה במסגרת השיקולים כבר בשלב זה. בחנתי את טענת ב"כ המשיב. עיון בהודעתו הראשונה של המשיב, מיום 26.5.13, מעלה כי הוּדע למשיב על זכותו להיוועץ עם עורך דין בטרם החקירה ובדבר זכות השתיקה העומדת לו (ראו האמור בראש ההודעה ואת חתימת המשיב בסמוך לכך). אכן, לאחר מכן משנשאל על החשדות נגדו השיב המשיב כי הוא "רוצה לנצל את הזכויות" שלו וכי ידבר רק לאחר שיובא למחרת היום לבית המשפט ורק לאחר שיוועץ בעורך דין. לשאלת החוקר אם הוא רוצה ייצוג של עורך דין כרגע או אם יש לו עורך דין מטעמו השיב בשלילה וחזר ואמר כי ידבר רק אחרי שיובא לפני בית המשפט ויוועץ. החוקר המשיך להציג למשיב שאלות. לאחר שנשאל המשיב שאלות ספורות נוספות וחזר בעיקרם של דברים על אותה התשובה, תיעד החוקר את פנייתו לסניגוריה הציבורית. לאחר ששאלות ספורות נוספות נענו על ידי המשיב באורח דומה הסתיימה החקירה. החקירה כולה נמשכה כעשרים דקות ובמסגרתה לא השיב המשיב תשובות ממשיות כלשהן בקשר עם החשדות שהועלו נגדו ובוודאי שלא מסר תשובות כלשהן שיש בהן כדי להפלילו. בחקירתו השנייה, למחרת היום, אישר המשיב כי קיבל יום קודם לכן אפשרות להיוועץ בעורך דין ואף התייעץ עם עורך דין בבית המעצר. במצב דברים זה אף אם נניח – לצורך הדיון – כי נפל פגם כלשהו שעניינו פגיעה בזכות ההיוועצות הרי שאין מדובר בפגם בעל עוצמה שיש בו, בנסיבות העניין, כדי לשקול כנגד יתר השיקולים בענייננו (השוו: בש"פ 9220/12 מיום 26.12.12). זאת, משום שהמשיב יוּדע על זכות ההיוועצות, עניינו הובא לידיעת הסניגוריה הציבורית והוא לא השיב תשובות ממשיות לגופם של דברים קודם שנועץ עם עורך דינו.

לא מצאתי כי יש בטענת ב"כ המשיב כי העסקה נושא האישום הראשון נעשתה כשבועיים ימים קודם לחתימה הפורמלית על הסכם הפעלה עם הסוכן כדי לשנות מן המסקנה בדבר קיומן של ראיות לכאורה.

סופה של נקודה – קיימות ראיות לכאורה בעוצמה הנדרשת למיוחס בכתב האישום.

אשר לעילת המעצר – בענייננו קיימת עילת מעצר של מסוכנות. המסוכנות הנשקפת היא גבוהה ביותר. היא עולה מהמעשים המיוחסים למשיב הכוללים שלוש עסקאות, בהיקפים בלתי מבוטלים ובתמורה לסכומי כסף משמעותיים של סם מסוכן מסוג קוקאין. המסוכנות עולה גם מהתמונה הלכאורית המצטיירת מחומר החקירה במסגרתו – על פי הודעות הסוכן – ניכר כי למשיב אפשרות לספק את הסם בתוך פרקי זמן קצרים (הודעת הסוכן מיום 4.2.13, 16:10), נראה כי למשיב נגישות גם לסמים אחרים (חשיש) (הודעת הסוכן מיום 27.12.12., 1530) וכדורי אקסטזי (הודעת הסוכן מיום 4.2.13, 16:10) ואף משתמע כי המשיב העדיף לבצע עסקאות גדולות מאלה שבוצעו (הודעת הסוכן מיום 4.2.13, 16:10). דברים אלה יש בהם לתמוך במסוכנות הגבוהה הקמה בענייננו.

לכל אלה יש להוסיף את עברו הפלילי המכביד של המשיב. זה כולל 18 הרשעות. בכלל זה מספר הרשעות בעבירות של החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית (האחרונה שבהן משנת 2010 והאחרות מהשנים 2008 וקודם לכן); הרשעות בעבירות רכוש, ובין היתר, בעבירת התפרצות למקום מגורים וגניבה, מספר עבירות של פריצה לרכב, בריחה ממשמר חוקי ועוד. בגין כל אלה הוטלו על המשיב, לאורך השנים, עונשי מאסר בפועל לתקופת ממושכות.

במכלול נסיבות העניין, בשים לב למסוכנות הגבוהה העולה מהמעשים המיוחסים למשיב כמו גם מעברו הפלילי, וגם לאחר שנתתי דעתי לכלל טענות ב"כ המשיב, ובשים לב להלכה הפסוקה לפיה כאשר עסקינן בעבירות חמורות על פקודת הסמים המסוכנים רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה לשלול את חזקת המסוכנות באופן שיוכל להצדיק חלופת מעצר, לא מצאתי כי ענייננו בא בגדר מקרים חריגים אלה וכי ניתן להורות על שיחרורו של המשיב לחלופת מעצר. בנסיבות אלה גם לא סברתי כי יש להורות על קבלת תסקיר מעצר של שירות המבחן.

מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ההחלטה תשומע במעמד הצדדים על ידי סגן הנשיאה, כבוד השופט א' רובין, בדיון שנקבע.

ניתנה היום, כ"ז סיון תשע"ג, 05 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: