מדינת ישראל נ' בן כליפה

החלטה

עיינתי בבקשה לביטול פס"ד , בתגובה ובמסמכים בתיק.

הנני מפנה לסעיף 44א לתקנות סדר הדין הפלילי קובע:

" בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239 א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירות קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, (אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעות לקבלן."

בע"פ (ת"א) 70720 אהוד קריב נ' מדינת ישראל קבעה כבוד השופטת הילה גרסטל כי:

"העולה מקריאה תכליתית של לשון תקנה 44 א הוא, שאיזכור אישור המסירה נעשה כדי ללמד שבניגוד לכללי ההמצאה תחשב הזמנת ההמצאה, להמצאה כדין, אם חלפו 15 יום מיום משלוח ההזמנה..."

מעיון בתיק עולה כי תאריך המשפט נשלח למבקש בדואר רשום וזאת עפ"י אישור המסירה המצוי בתיק, כמו כן עולה כי הכתובת שהופיעה על אישור המסירה הינה כתובתו של המבקש כפי שמופיעה בתיק.

על פי אישור המסירה דבר הדואר הוחזר בציון : "לא נדרש".

העובדה שדבר הדואר הוחזר לשולחת בציון "לא נדרש" אין בה כדי להוכיח כי המבקש לא קיבל את ההזמנה לדיון מסיבות שאינן תלויות בו ,בע"פ 6920/07 אורי חסון נ' מדינת ישראל נקבע כי:

"....התקנה איננה דורשת בחינה מדוקדקת מה עלה בגורל המשלוח ודי כי חלפו 15 ימים מיום יציאתו למען הנכון בדואר רשום וכי המערער לא הרים את הנטל להראות כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו."

המבקש לא העלה כל סיבה מדוע לא קיבל לידו את דבר הדואר ולא הניח כל תשתית עובדתית לכך שלא נמנע מקבלת דבר הדואר .

באשר לטענה כי בעת ביצוע העבירה נהג חברו אין בה כדי להצביע על עיוות דין, ובעניין זה הנני מפנה לרע"פ 7709/13 "שמעון סאסי נ' מ.י. " (כב' השופט שהם מיום 28/11/13) כשם נקבע :

"..., כי טענתו לפיה הוא עצמו לא נהג ברכב, אינה מבססת חשש לעיוות דין כלפיו. "

מכל הנימוקים הנ"ל לא מצאתי מקום לבטל הכרעת דין.

יחד עם זאת לאור נסיבוטיו האישיות של הנאשם כפי שפירט בבקשה הנני מבטלת את גזר הדין וקובעת מועד לטיעונים לעונש ליום 9/2/14 שעה 8:30. התייצבות הנאשם חובה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ד, 18 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.