מדינת ישראל נ' בן יוסף

החלטה

הבקשה לביטול פסה"ד נדחית מן הנימוקים הבאים:

ראשית, הבקשה לא נתמכת בתצהיר כדין. (ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל).

שנית, המבקשת ידעה על מועד הדיון וניתנה לה האפשרות להיות נוכחת במשפט ולקבל את יומה בבית המשפט, לו רק היתה מקפידה ובודקת את פרטי הזמנתה לדין.

אין בידי לקבל את התירוץ לפיו במועד הדיון התייצבה הנאשמת בבית משפט אחר. מעבר לכך, שאין בטעות זו כשלעצמה כדי להוות עילה לביטול פסק דין, הרי משנתגלתה לכאורה הטעות, יכולה היתה הנאשמת, עוד באותו היום להתייצב בבית משפט זה, על אף האיחור, והיה מתקיים דיון בעניינה (הדיון היה קבוע לשעה 9:00 בבוקר, אולם גזר הדין בהעדרה ניתן רק בסוף היום, כך שגם אם היתה מגיעה באיחור של שעתיים, היתה מונעת את מתן גזר הדין בהעדרה).

לו לפחות היתה הנאשמת מגישה בקשה למזכירות באותו היום, או בסמוך לו ולא לאחר קבלת גזר הדין בדואר, כי אז היה נלווה לבקשה נופך של אמת.

גם לגופה של העבירה, לא מצאתי כפירה מפורשת באשמה ובוודאי שלא בדרך של תצהיר, כי אם העלאת האפשרות שחצתה באור כתום, לפיכך גם מסיבה זו אין מקום להיענות לבקשה ולבטל את הכרעת הדין, באשר לא הוכח כי ייגרם עיוות דין לנאשמת.

לבסוף יוער כי גזר הדין אינו כה חמור בהתחשב בנסיבות כתב האישום ובעברה התעבורתי של הנאשמת.

יחד עם זאת, לפנים משורת הדין ועל אף שלא התבקשתי, אני מאריכה לנאשמת את המועד להפקיד את רישיון הנהיגה שלה עד ליום 20/6/11 ומפחיתה את הקנס ל 1,500 ₪, באם תשלמו עד לא יאוחר מיום 1/7/11.

הנאשמת מוזהרת בזאת כי העונש המקובל על נהיגה בפסילה הינו מאסר בפועל.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"א, 29 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: