מדינת ישראל נ' בן יוסף

החלטה

הנאשם הורשע על פי הודאתו באמצעות באת כוחו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

במעמד ההרשעה בדק בית המשפט עם הנאשם כי הוא מאשר את ההודאה בכתב האישום והנאשם השיב כי הוא אכן מודה בעובדות כתב האישום.

התיק נדחה מספר פעמים לבקשת ב"כ הנאשם לשמיעת טיעון לעונש והיה קבוע להיום לשמיעת טיעונים לעונש.

סנגורית לא הגישה בקשה לביטול ההודאה מהטעם שמציינת כי לא היה לה זמן לכך.

כעיקרון חזרה מהודאה תתאפשר רק עם קיומן של נסיבות מיוחדות, כאשר הנטיה היא לצמצם את מתן ההיתר לחזרה מהודאה לאחר מתן גזר דין ולהקל חזרה מהודאה טרם מתן גזר דין.

משמביע הנאשם טענה כי היתה אי הבנה והודאתו לאו הודאה היא, לא אותיר את ההרשעה על כנה ועל כן, אני מבטל את הכרעת הדין. יחד עם זאת, ניתן וצריך היה להגיש בקשה מבעוד מועד כדי שבית המשפט יידע על הבקשה וינהל את יומנו בהתאם ולא היה מקום לדחות פעם אחר פעם את ישיבת הטיעונים לעונש.

זמן שיפוטי הינו משאב יקר ובזבוזו נוכח הדחיות שנעשו כאן, ראוי להשתת הוצאות, ועל כן אני מורה שהנאשם ישלם לאוצר המדינה סך של 1,000 ₪.

לבקשת הנאשם אינני מורה על ביטול ההחלטה לפסילת הנאשם מנהיגה עד לסיום ההליכים ורישיון הנהיגה ישאר מופקד בתיק.

לאור דברי הסנגורית אני רואה בכך כפירה וקובע את התיק להוכחות ליום 16.3.2010 שעה: 11:00.

המזכירות תזמן את עדי התביעה

חובה על הנאשם להתייצב לדיון שנקבע.

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תש"ע, 31/12/2009 במעמד הנוכחים.

שלמה בנג'ו, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: