מדינת ישראל נ' בן יהנתן ואח'

הכרעת דין

העובדות הצריכות לעניין

השאלה אשר עליי להכריע בה הינה כלום יש להימנע מהרשעת הנאשמים בעבירה המיוחסת להם בכתב האישום, למרות שהודו בעובדות המוזכרות בו.

בכתב האישום נטען כי הנאשמים ביצעו עבודות בניה ללא היתר בחודש יוני 2010, כאשר בנו על גג דירתם פרגולה מקונסטרוקציית פלדה, בשטח של כ-65 מ''ר, ועליה התקינו גג איסכורית בשטח של כ - 10 מ''ר.

ראוי לציין, כי בהתאם לתמונות ת/1, הנאשמים החלו בקירוי הקונסטרוקציה שהתקינו, והספיקו לקרות רק כ - 10 מ''ר מתוך השטח הכולל, כאמור.

הנאשמים הודו בעובדות בהזדמנות הראשונה, אך ביקשו להימנע מהרשעתם, בהתאם לסעיף 71א(ב) לחוק העונשין, תשל''ז – 1977, תוך הטלת צו שירות. המאשימה התנגדה לבקשה זו.

האקלים המשפטי

בע''פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל' פ''ד נב(3)337, בעמ' 341 (להלן – הלכת כתב) נקבע:

"בפסיקתנו נקבע, כי המבחן ללא הרשאה הינו חריג לכלל, שכן משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם וראוי להטיל אמצעי זה רק במקרים יוצאי דופן, שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה".

ובהמשך לאותו פסק דין נקבע:

"ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על הרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל" (שם, בעמ' 342).

בע''פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ''ד נד (3)685 נקבע בהקשר זה כך:

"נדרש איזון שיקולים, המעמיד את האינטרס הציבורי אל מול נסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם...כנגד השיקול הציבורי, נשקל עניינו של הפרט הנאשם, ובמסגרת זו נבחנים נתונים שונים הנוגעים אליו, וביניהם – טיב העבירה אותה עבר וחומרתה, עברו הפלילי, גילו, מצב בריאותו והנזק הצפוי לו מן ההרשעה. באשר לנאשמים בגירים, במאזן השיקולים כאמור, גובר בדרך כלל השיקול הציבורי, ורק נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן ביותר, תצדקנה סטיה מחובת מיצוי הדין בדרך של הרשעת העבריין".

בענייננו מדובר בבניה ללא היתר, אשר העונש המקסימלי הקבוע בצידה הינו שנתיים מאסר, וקנס גבוה של כ - 74,000 ₪. עסקינן איפוא בעבירת עוון.

אין צורך להכביר מילים על הפסיקה שקבעה חזור וקבוע, כי יש להיאבק בעבירות בתחום התכנון והבניה שהפכו לחזון נפרץ, והוכרו כמכת מדינה (רע''פ 4357/01 יעקב סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה אונו, פ''ד נו(3)58,49).

הנסיבות החריגות אשר להן טוענים הנאשמים הינן בתמצית ארבע:

האחת, היקפה המצומצם יחסית, לשיטתם, של הבניה הבלתי חוקית.

השניה, כי ביקשו היתר והם עומדים על סף קבלתו (נ/1).

השלישית, העובדה שתיקון מס' 66 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ''ב – 1982, (להלן – חוק סדר הדין הפלילי) קבע הסדר חדש אשר אמור להיכנס לתוקפו בחודש מאי השנה, ולפיו בעבירות מסוג חטא או עוון, ניתן להגיע להסדר טיעון טרם הגשת כתב אישום, דבר שימנע מן הסתם הרשעה, והכל בתנאים הקבועים באותו תיקון. לשיטתם, העבירה בכתב אישום זה באה בגדר אותו תיקון.

הרביעית, הנאשמת 2 הינה עובדת בנק, ולפי הטענה הרשעה עלולה לפגוע בקידומה בעבודתה, ואילו הנאשם 1 הינו חבר הבורסה ליהלומים, והרשעה עלולה לפגוע בעיסוקו.