מדינת ישראל נ' בן חיים(עציר)

החלטה

המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בדרך של בקשה לעיון חוזר בהחלטת השחרור, ומבקשת גם לחלט את הערבויות בשל הפרות החלטת השחרור.

בהחלטה שניתנה ביום 22.9.10 נקבע כי המשיב ישוחרר מן המעצר בכפוף לכך שישהה במעצר בית מלא בבית אחותו בפיקוחה, כשהוא רשאי לצאת מהבית לצורך דיונים בביהמ"ש או קבלת תחליפי סם וזאת בליווי אחותו בלבד. ההחלטה ברורה כשלעצמה, ולא ניתן להבין ממנה כי מדובר בערב נוסף למעט האחות, או כי ניתן לצאת מהבית למטרה כלשהי לבד מאלה הנקובות במפורש בהחלטה.

על פי הנטען בבקשה הפר המשיב את תנאי השחרור בשלוש הזדמנויות. ביום 26.9.10 פנה המשיב לתחנת המשטרה כשהוא מבקש לקחת את הפלאפונים השייכים לו. המשיב טען כי הגיע למקום לאחר שפנה לקבלת תחליף סם, והסיבה לפנייה למשטרה היא שחפציו עמדו להיות מוצאים מהדירה ששכר. תימוכין מסוימים לטענה זו ניתן למצוא בפיסקה האחרונה למזכר שערך רס"מ עבדול רחמאן ביום 28.9.10, וכן בפיסקה האחרונה בעמוד הראשון במזכר מיום 28.9.10. מכל מקום, אף אם בעצם הפנייה למשטרה היה משום הפרה של תנאי השחרור, קשה לראות בהפרה מעין זו ככזו המצדיקה את החזרתו של המשיב למעצר. מאחר ומהמזכרים עולה לכאורה שאחת העילות לפנייה למשטרה היתה בעיה בה נתקל המשיב, ומאחר ופנייה למשטרה אינה מסוג ההפרות המעידות על כך שלא ניתן ליתן אמון במשיב, לא נראה שיש בהפרה זו כדי להביא למסקנה לפיה כלו כל הקיצין ויש להורות על השבתו של המשיב למעצר.

ביום 27.9.10 הגיעו שוטרים לדירת האחות ועל אף דפיקות בדלת לא נענה להם המשיב. המשיב ואחותו טוענים שהאחות יצאה לאסוף את ילדיה בעוד המשיב ישן בבית. דברים אלה עומדים לכאורה בסתירה לאמור במזכר שנערך ביום 27.9.10 ע"י גיא גלבוע ובו נאמר כי בן זוגה של האחות מסר שהמשיב נמצא במוסך, וכאשר הגיעו השניים למקום נטען שהמשיב הבחין בשוטרים וברח מהמוסך. נראה כי לצורך שלב זה של הדיון ניתן לומר כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע הפרה שהתבטאה ביציאה מן הבית והגעה אל המוסך. הפרה דומה התבצעה למחרת היום, כאשר זו הפעם אין כל חולק שהמשיב מצוי היה במוסך. המשטרה טוענת כי המוסך מצוי במרחק 500 מ' מהבית, וזאת בהסתמך על האמור במזכר מיום 27.9.10, ואילו גירסת המשיב ובני משפחתו היא שמדובר במוסך המצוי במרחק 70 מטר מהבית (גירסתו של אמגד שורות 4-5 להודעתו). נראה שניתן היה לבחון עניין זה בנקל, ומכל מקום האמירה לפיה המשיב הופיע במקום דקות ספורות לאחר הגעת השוטרים תומכת לכאורה במרחק קצר יותר מהנטען ע"י המבקשת.

למשיב לא ניתנה כל אפשרות לצאת למוסך, וטענתו שנרשמה במזכר לפיה הותר לו להיות בפיקוח הגיס אינה עולה בקנה אחד עם האמור בהחלטת השחרור. ממילא יש לקבוע כי המשיב הפר בשתי הזדמנויות את החלטת השחרור, כאשר יצא מן הבית והלך למוסך. הפרות אלה, על אף שהן עומדות בניגוד לתנאי השחרור, אינן מביאות בהכרח למסקנה שיש להשיבו אל מאחורי סורג ובריח. לעניין זה יש לתת משקל גם לנסיבותיו האישיות של המשיב כפי שהן עולות מגזר הדין שניתן בעניינו לפני כשנה, ומהחשש כי השבתו למעצר ממושך תביא להתדרדרותו לשימוש בסם, מצב דברים שהדרך ממנו לחזרה מלאה לחיי הפשע היא קצרה ביותר. עם זאת, ספק בעיני אם די באזהרתו של המשיב שלא יפר את תנאי השחרור. במצב דברים זה יש צורך בהידוק תנאי השחרור בערובה, ולפיכך אני מורה על הוספת איזוק אלקטרוני ליתר התנאים שנקבעו בהחלטת השחרור. יהיה צורך להעניק למשיב חלונות מתאימים לצורך יציאה לקבלת תחליף הסם ולדיונים בביהמ"ש.

עד להסדרת השחרור באיזוק אלקטרוני ישוחרר המשיב מן המעצר בכפוף לכך שיופקד סכום של 3000 ₪. סכום זה יושב למשיב ברגע שיימסרו המסמכים המעידים על כך שהאיזוק האלקטרוני הותקן.

השחרור יכול שייעשה בפני קצין משטרה, קצין שב"ס, שוטר או סוהר שהוסמכו לכך.

אם המשיב לא יעמוד בתנאים עד ליום 3.10.10 בשעה 13:00 הוא יובא בפני שופט תורן.

ניתנה והודעה היום כ"ג תשרי תשע"א, 01/10/2010 במעמד הנוכחים.

רם וינוגרד, שופט

החלטה

מאחר ומדובר ביום שישי בצהרים, ניתן יהיה להסתפק בסכום המצוי בידי המשיב – 2,000 ₪.

ניתנה והודעה היום כ"ג תשרי תשע"א, 01/10/2010 במעמד הנוכחים.

רם וינוגרד, שופט

החלטה

אני מורה על עיכוב ביצוע ההחלטה עד ליום 3.10.10 בשעה 16:00 בכפוף לכך שהמבקשת תודיע עד לשעה 14:00 היום כי בכוונתה להגיש ערר.

בשלב זה יונפק שובר למשיב, ואם לא יוגש ערר יתאפשר לו להוציא את הכסף מהפקדון.

ניתנה והודעה היום כ"ג תשרי תשע"א, 01/10/2010 במעמד הנוכחים.

רם וינוגרד, שופט

הוקלד על ידי: סימונה נחמיאס התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: