מדינת ישראל נ' בן דוד(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, בד ובבד עם הגשת הבקשה הוגש כתב אישום המייחס למשיב עבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ע"י בלתי מורשה, נהיגה ללא ביטוח בתוקף ונהיגה בשכרות.

אין מחלוקת לגבי הראיות לכאורה באשר לעבירות הנ"ל, המחלוקת הינה לגבי הנסיבות שהיו קשורות לביצוע העבירה, בריחתו של המשיב מהשוטרים שרצו לעצור אותו.

בנוגע לעילת מעצר, אין מחלוקת שהעבירות בהן מואשם המשיב כל אחת מהן הן מהחמורות ביותר עפ"י פקודת התעבורה.

הרי עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה המעידה על זלזול בוטה בהחלטות בית המשפט ומהווה כשלעצמה מסוכנות ובעניין זה הנני מפנה לברע"פ 38780/05 בנגוזי נ' מ"י שניתן ע"י כב' השופטת פרוקצ'יה.

באשר לעבירה של נהיגה ע"י בלתי מורשה, עבירה כשלעצמה הינה סכנה ממשית ומיידית למשתמשים בדרך, הרי מדובר באדם שמעולם לא קיבל אישור לנהוג.

בנוגע לנהיגה בשכרות, אף היא עבירה שמעידה על מסוכנות רבה של המשיב , מה גם שבמקרה אשר בפנינו מדובר בכמות גבוהה. כך שאין מחלוקת שיש עילת מעצר.

עוד אציין כי מדובר במשיב שעל אף שמעולם לא הוציא רשיון נהיגה, הורשע כבר פעמיים בביצוע עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה והוטל עליו מאסר בר הפעלה כעת.

כמו כן הורשע גם בעבירת שכרות ע"י כב' השופט אנושי וטרם נגזר דינו.

העבירות בהן הורשע המשיב ועברו התעבורתי של המשיב מעידים על נתונים אישיים של המשיב שמהם יש חשש שהמשיב עלול לחזור ולבצע את אותן עבירות, הרי כבר הוכיח זאת בעבר, כך ששאלת השחרור לחלופות מעצר תלויה באמון שיכול ליתן במשיב.

במקרה אשר בפני המשיב כבר הוכיח שלא ניתן לתת בו אמון כאשר מדובר לפחות במקרה רביעי של המשיב נוהג בהיותו בלתי מורשה כאשר זאת לא הפעם הראשונה שהוא נוהג בשכרות וכאשר הוא נוהג בזמן פסילה.

עוד אציין, כי לא תמיד ניתן לשחרר משיב גם בעבירות תעבורה, בעניין זה הנני מפנה לבש"פ 8495/08 טבש נ' מ"י, ציינה כבק' השופטת נאור:

"אכן, מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה הוא נדיר. גם נסיבות העניין שבפני הן יוצאות דופן. לדעתי אין מנוס מן המסקנה שאם העורר לא יהיה עצור קיימת סכנה של ממש כי הוא יסכן את שלום הציבור. התנהגותו של העורר בפרשה שלפני מעידה עליו שאין לתת בו אמון ועל כן אין לבחון כלל חלופות מעצר".

כפי שציינתי במקרה לפנינו מדובר בעבירות הכי חמורות ומעידות על חוסר אכפתיות של המשיב בציבור.

בכל אופן בחנתי את החלופות שהציע ב"כ המשיב, אמו ואחותו של המשיב.

התרשמתי מאמו של המשיב, שהיא מאוכזבת מהתנהגותו של בנה ושעל אף להגדרתה מדובר בילד טוב, מדובר באדם בן 26 שמסכן באופן ממשי את הציבור.

התרשמתי כי אמו מדברת יותר מליבה מאשר מאפשרותה לפקח עליו.

אמו התייחסה למחלות בנה אולם אין המחלות מהוות פטור למשיב מלהמשיך ולסכן את הציבור.

באשר לאחותו של המשיב, מדובר בבחורה צעירה שעל פי התרשמותי אינה מספיק סמכותית כדי להציב למשיב גבולות, הרי החלופות יש בהן כדי להבטיח באותה מדיה שהמעצר מאחורי סורג ובריח שהמשיב לא יחזור ויבצע את אותן עבירות.

לסיכום, לא מצאתי שיש בחלופות שהוצעו עד כה כדי להבטיח שבאותה מדיה שמעצר מאחורי סורג ובירח שהמשיב לא יסכן את הציבור, על כן אני סבורה שהמעצר מאחורי וסרג ובריח הינו המינימום שניתן יהיה לעשות כדי להגן על הציבור ממשיב כה מסוכן.