מדינת ישראל נ' בן בניסטי

החלטה

לפני בקשה לחישוב פסילה .

בתאריך 18.5.11 נדון הנאשם בבית המשפט לתעבורה במחוז מרכז בתיק מס' 5740/08 לפסילת רישיון נהיגה לתקופה של 9 חודשים. בתאריך 3.7.11 ביצע הנאשם הפקדה במזכירות בית המשפט וממועד זה נמנתה תקופת הפסילה ואמורה הייתה להסתיים בתאריך 3.4.12.

במהלך תקופת הפסילה, בתאריך 28.11.11 , נדון הנאשם בבית המשפט לתעבורה במחוז מרכז בתיק מס' 1169-10-09 לפסילת רישיון נהיגה לתקופה של 5 חודשים וכבוד בית המשפט קבע כי הפסילה תהיה במצטבר לכל פסילה אחרת.

ב"כ הנאשם עתר לחישוב תקופת הפסילה בתיק השני מיום סיום תקופת הפסילה בתיק הראשון. לטענתו, הואיל ושתי הפסילות הוטלו על הנאשם באותו בית משפט היה על מזכירות בית המשפט לחשב את תקופת הפסילה במצטבר לתקופת הפסילה הראשונה גם מבלי שהנאשם הגיש תצהיר. לתמיכה בטענתו הגיש את החלטת כבוד השופט כ. סעב בע"פ 3211/08 שם טוב אלנקווה נ' מ.י. בבית המשפט המחוזי בחיפה והפנה להוראות סעיף 42(ב) לפקודת התעבורה.

ב"כ המאשימה התנגד לחשוב הפסילה כנטען על ידי ב"כ הנאשם וטען כי החובה לבצע הפקדה בכל תיק ותיק מוטלת על הנאשם ולא על מזכירות בית המשפט.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים לאור הוראות החוק והפסיקה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, מנימוקים אלה :

סעיפי החוק הרלוונטיים לשאלה הנדונה הינם :

סעיף 42 לפקודת התעבורה :

(ב)הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה

הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת.

(ג)בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין –

(1)התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה;

תקנה 556 לתקנות התעבורה :

(א)נפסל בעל רשיון נהיגה על ידי בית משפט מהחזיק ברשיונו, ימציא בעל הרשיון את רשיון

הנהיגה שלו לאותו בית המשפט שהורה על פסילתו מיד לאחר שהודע לו על הפסילה;

תקנה 557 לתקנות התעבורה:

(א)הודע לבעל הרשיון על פסילת רשיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין

משטרה או לפי החלטה של רשות הרישוי, לפי הענין, ימציא את רשיונו כאמור בחלק זה אף

אם רשיונו אינו בר-תוקף אותה שעה.