מדינת ישראל נ' בן ארוש(עציר)

הכרעת דין

על ייסוד הודאת הנאשם, אני מרשיעו בעבירות הבאות:

1.איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

2.העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

3.שימוש בכח או באיומים למנוע מעצר, עבירה לפי סעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב), תשכ"ט- 1969.

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תש"ע, 15/06/2010 במעמד הנוכחים.

בני שגיא, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירת איומים, העלבת עובד ציבור ושימוש בכח או באיומים כדי למנוע מעצר וזאת כמפורט בכתב האישום ובהכרעת הדין.

הודאתו של הנאשם הינה פועל יוצא של הסדר טיעון, במסגרתו עתרה התביעה להטלת עונש של 8 חודשי מאסר על הנאשם כאשר היא כוללת בטיעוניה התייחסות אף למאסר המותנה בן 6 החודשים שהוטל על הנאשם.

התביעה התייחסה הן לנסיבות המקרה, לאופיים של האיומים, לנסיבותיו של הנאשם והן לעמדת משפחתו שהיה בה כדי להוות נימוק משמעותי אשר הוביל הסדר הטיעון.

הסניגור התייחס בטיעוניו לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולרצונו לעלות על מסלול שיקום אף אם בשלב זה טרם ניתן להצביע על התקדמות משמעותית. הסניגור התייחס אף לעמדת המשפחה ולמשמעות הודאתו של הנאשם.

אכן, האיומים המיוחסים לנאשם ויתר הפעולות שביצע אינם קלים. מדובר באיומים קשים הן ביחס למתלוננת והן ביחס לשוטרת. יחד עם זאת, כפי שהסבירו הצדדים, קיימים נתונים אשר יש בהם כדי להטות את הכף לטובת הקלה בעונשו של הנאשם: עמדת משפחתו (אימו היא המתלוננת בתיק), הודאתו, חרטתו והחיסכון בזמן שיפוטי ובצורך בהעדת אימו. כולי תקווה כי הנאשם יתחיל באותו הליך שיקומי, תקווה לה היה שותף כב' השופט לנדמן שהטיל עונש מאסר בהליך קודם.

לאחר ששקלתי את כלל הנתונים ובשים לב להסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.7 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 27.12.09.

2.אני מפעיל את המאסר המותנה שהוטל על הנאשם במסגרת ת.פ. 3416/08 בחופף למאסר שהטלתי.

3.מאסר לתקופה של 6 חודשים, אולם הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת אלימות.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום ג' תמוז תש"ע, 15/06/2010 במעמד הנוכחים.

בני שגיא, שופט

הוקלד על ידי: שני סעדה