מדינת ישראל נ' בן אישו(עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת מכשירי פריצה, היזק בזדון, ניתוק בכוונה לגנוב ותקיפה סתם.

על פי הנטען ביום 17.11.10 הגיע המשיב לבית דירות והחל לפרק באמצעות מברג ומוט ברזל את דלת הכניסה ללובי, תוך שהוא עושה זאת חתך המשיב את חוטי החשמל וניתק את הדלת בכוונה לגונבו, כאשר הגיעו השכנים הם אחזו במשיב בכוח כדי שלא יברח והמשיב תקף את אחד השכנים בכך שנשך אותו בידו השמאלית.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, היא הבקשה שלפני.

בבקשה טוענת המבקשת כי על ראשו של המשיב מרחף מאסר על תנאי שעניינו בעבירות שעבר המשיב בעניין של היזק בזדון לרכוש והחזקת כלי פריצה ואף ניסיון גניבה בין היתר, לכן לטענת המבקשת מתקיימת עילת מעצר בעניינו של המשיב, עוד מפנה המבקשת לכך כי למשיב עבר קודם בעבירות רכוש וסמים ובשל הסם אף עולה מסוכנות מהמשיב.

יצויין בהקשר זה של הסם, כי אין בתיק ראיה לכך שהמשיב עושה שימוש בסמים, מצוי לפני גזר הדין אשר ניתן בחודש מאי 2010 ושם צויין כי על פי תסקירי שירות המבחן מצוי המשיב בהליכי גמילה מסמים.

בחקירתו ציין המשיב כי הוא נקי מסמים במשך תקופה של שנה.

ב"כ המשיב טוען כי הגם שמתקיימות ראיות לכאורה, הרי שלעניין התקיפה טען המשיב לתקיפתו בידי השכנים וכן טוען כי על פי חוק עיכובו של המשיב נעשה בניגוד לאופן המצויין בהוראות סעיף 75 (ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) תשמ"ו – 1996.

בעניין זה של העיכוב – אומר כי אכן עולה מחומר הראיות ספק בנוגע לתקינות הדרך שבה עוכב המשיב, השימוש בכוח על פי החוק מותר רק ככל שהחשוד מסרב לעיכוב.

המשיב טוען כי נעשה שימוש בכווח והוא נחבל, אין ראיות לכך בתיק החקירה, אך בתיק גם לא נמצאת התעודה הרפואית נשוא הבדיקה שלה טוען המשיב.

השכנים מבחינתם ציינו בהודעתם כי אחזו במשיב בחוזקה על מנת שלא יברח כאשר יש להזכיר כי מדובר בשלושה אנשים אשר עיכבו יחדיו את המשיב.

זאת לעניין הראיות.

ומכאן לעילת המעצר – ככלל עבירות רכוש אינן מקימות עילת מעצר אלא בנסיבות מיוחדות.

ב"כ המשיב טוען כי לא מתקיימות נסיבות מיוחדות במקרה דנן, מדובר בארוע של גניבה, לא בהתפרצות ומכלול הנסיבות אינן מקימות עילת מעצר.

אכן הארוע עצמו הוא ארוע של גניבה מפתח בנין, על פניו לא מדובר בארוע מתוחכם, למעשה מדובר בארוע שנעשה במקום בו קיים סיכוי כי יעברו אנשים, מדובר בדלת לובי של בניין כאשר הארוע התרחש בשעה 19.00, בוודאי לא מעצם המעשה ניתן ללמוד על מסוכנותו של המשיב.

ב"כ המבקשת טוען בעניין זה כי יש לבחון את העושה.

אכן על ראשו של המשיב מרחף מאסר מותנה אך יש לזכור כי מדובר באישומים משנת 2004 ו-2006, אין מדובר במי שעברו הפלילי בתחום הרכוש הינו מכביד וגם בעניין הסמים כבר ציינתי לעיל כי אין אינדיקציה לכך שהמשיב עושה היום שימוש בסמים.

בנסיבות אלה הנני סבורה כי מתקיימת עילת מעצר ברף הנמוך ביותר שלה, בוודאי לא כזו המצדיקה את מעצרו של המשיב, המשיב נתון בפיקוח מעצרים במסגרת ההליך הפלילי שבו הורשע כאשר בעיית הסמים מטופלת והמשיב החל לעבוד, כך שתנועותיו של המשיב מפוקחות ובכך אף יש כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב.

הנני סבורה כי בנסיבות העניין ולאור העובדה שאין מדובר בסיכון גבוה, כי ניתן להורות על שחרורו של המשיב בתנאים המבוקשים על ידי בא כוחו, דהיינו שחרור כנגד חתימה על התחייבות עצמית בסכום של 7,500 ש"ח וכן חתימה על ערבות צד ג' בסכום של 5,000 ש"ח, החתימה יכול ותהא של אשת המשיב.

זכות ערר כחוק.