מדינת ישראל נ' בלקו(עציר)

החלטה

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של ניסיון להסגת גבול ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. המערער כפר בכך כי תקף את השוטרים וטען כי הותקף קשות על-ידם ונגרמו לו חבלות מתועדות.

בפני מונחות בקשות הנאשם להורות למשיבה להעביר לידיו רשימת חומר חקירה מלאה ומפורטת, את הנחיות המשטרה בדבר הפעלת אקדחי טייזר ופלטי הנתונים בדבר השימוש שנעשה באקדח טייזר באירוע נשוא כתב האישום וכן את הרישום המשמעתי של השוטרים המעורבים באירוע.

עיון בחומר החקירה

בדיון מיום 11.09.11 מסר ב"כ הנאשם כי קיבל את רשימת חומר החקירה.

זכותו של הנאשם לעיין בחומר המצוי בידי גורמי החקירה והתביעה והנוגע לאישום קבועה בהוראת סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 וזו לשונה:

"הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו".

כבוד השופט סלים ג'ובראן בהחלטתו ברע"פ 4953/06 ניסים צדוק נ' מ"י (פורסם בנבו) כתב כדלקמן:

"זכות העיון נגזרת מזכות היסוד של הנאשם לחירות אישית וזכותו לנהל את הגנתו, כשהוא מכיר את מלוא חומר החקירה הקיים בעניינו. כבר נקבע על-ידי בית-משפט זה בבש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' גד זאבי (לא פורסם), כי:

"זכות הנאשם להתגונן כנגד אישום פלילי וזכות העיון הכרוכה בכך איננה רק זכותו של הפרט. היא משקפת אינטרס ציבורי כללי, אשר נועד להבטיח כי מערכת המשפט תכריע בגורלו של נאשם בגדרו של משפט הוגן, שבו ניתנה לו הזדמנות מלאה להציג את הגנתו. מימושה של זכות ההגנה מותנה בכך שמלוא החומר הנוגע לעניינו של נאשם יוצג בפניו ויהא ידוע לו... ".

המשטרה היא שממונה על עריכת רשימת החומר שנאסף על ידה. על המשיבה מוטלת החובה לוודא, כי רשימת החומר שנאסף ונרשם על-ידי הרשות החוקרת מייצגת את החומר הקיים בתיק וכי מתוך חומר זה, כל חומר החקירה שהועבר לידיה הועמד לעיון ההגנה.

גם בעניין זה נקבע בבש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' גד זאבי (לא פורסם), כי:

"מקורה של תוספת זו לסעיף 74(א) בתיקון מס' 19 לחוק סדר הדין הפלילי מתשנ"ה (סח' 1514, תשנ"ה, עמ' 164) אשר שולבה במהלך חקיקת התיקון האמור בכנסת. תוספת זו נועדה להרחיב את זכות הידיעה של הנאשם בדבר חומר ומהלכי חקירה המצויים ברשות החוקרת בעניינו, וזאת מעבר ל"חומר החקירה" כמובנו הדווקני בחוק. תכלית ההרחבה האמורה לאפשר לנאשם לקבל רשימה של כל החומר הנוגע לאישום שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת הלכה למעשה, גם אם אינו בגדר חומר רלבנטי לאישום המסווג כ"חומר חקירה". בכך התכוון החוק להשיג את שני אלה: ראשית, להבטיח כי הנאשם ידע מהו החומר שנאסף או נרשם כאמור, כדי שיוכל להפעיל אמצעי בקרה ביחס למיון והסיווג שנעשו בידי רשויות אכיפת החוק בין "חומר חקירה" לבין חומר שנאסף שאינו מהווה חומר חקירה; שנית, הרחבה זו נותנת בידי גורמי התביעה כלי בקרה יעיל לגבי כלל החומר שנצבר בתיק המשטרה, החורג מעבר לחומר החקירה גופו שהועבר לידיה והמוצג לעיונו של הנאשם."

אם כן, ככלל קיימת נטייה ליתן פרשנות מרחיבה למונח "חומר חקירה" ודי בנגיעה עקיפה לאישום המיוחס לנאשם כדי שחומר מסוים ייכנס להגדרת היותו "חומר חקירה". עם זאת, על בית-המשפט לבחון את מידת הרלוונטיות של החומר המבוקש להגנת הנאשם ולפוטנציאל הטמון בו כדי לסייע להגנתו.

עיון בהנחיות/נוהל המשטרה בדבר הפעלת אקדחי טייזר

הנאשם כפר בעובדה כי תקף את השוטרים ולפי גרסתו הותקף בעצמו והופעלה כנגדו אלימות קשה מאד. הנאשם הגיש תלונה למח"ש, אולם התיק נסגר מיד ללא חקירה. גם הערר נדחה.

טוען ב"כ הנאשם כי העיון המבוקש בהנחיות רלוונטי להגנתו והוא אינו בגדר חומר סודי, אלא הוא אמור להיות פתוח לעיון הציבור ואף יתרה מזאת, ביום 27.05.11 פורסמה כתבה בדבר תלונות נגד שוטרים על שימוש מופרז באקדחי הלם, ובה היתה התייחסות לנהלים האמורים.

מנגד אומר כי יכול ותשאל השאלה, האם נוהל הפעלת אקדח הטייזר מהווה "חומר חקירה", ככל שהוא רלוונטי לאישום שהוגש? הפסיקה בעניין זה אינה חד משמעית.