מדינת ישראל נ' בלעום(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, בהתפרצות לדירה, בגניבה, בהיזק לרכוש במזיד ובאישום נוסף בהחזקת רכוש חשוד כגנוב.

בינואר 2011, בשעת בוקר, התפרץ לבית המתלונן, גנב רכוש רב, גרם נזק לשלבי התריס אותם שבר לצורך ההתפרצות וקרע את חוט מצלמת האבטחה אשר תעדה את מעשיו. כעבור 3 ימים החזיק בביתו רכוש שחלקו נגנב מההתפרצות האמורה וחלקו חשוד כגנוב.

הנאשם יליד 1963. העבירות דנן הינן אך המשך ישיר לעברו המכביד. את מעורבותו בפלילים החל עוד בהיותו נער בשנת 79. בעברו עבירות ממגוון תחומים, רכוש, בקשר לרכב ובכלל, אלימות, מרמה וסמים, לרבות סחר. ריצה עונשי מאסר ממושכים הכוללים 15, 60, 39, 42 ושוב 39 חודשים.

מאסר אחרון, למשך 39 חודשים, כאמור, הושת בשנת 2007. במרץ 2010 השתחרר ברשיון עד דצמבר 2010. כעבור כחודש בלבד שב וכשל. לא היה במאסר בפועל כמו גם בתנאי כדי להרתיעו.

באותו גז"ד נאמרו דברים היפים גם לענייננו. נאמר כי אין עליו מורא מפני החוק. שביצע את עבירת ההתפרצות לאור יום, מה שמלמד על תעוזה וקור רוח. שהרכוש שנגנב בהתפרצות היה רב. שהפגיעה באזרחים קשה והפכה זה מכבר למכת מדינה. צויינו הנזקים הישירים והעקיפים.

דברים יפים נאמרו גם ברע"פ 1708/08 מרדכי לוי נ' מ"י.

"בית המשפט המחוזי צדק גם צדק משהטעים את הצורך בחומרה בענישה בעבירת התפרצות ובעבירות הרכוש ככלל, שהיו - אפשר לומר - למכת מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת ביטחונם. נקל לשער את החוויה הקשה העוברת את קורבנות הפריצה, בשובם לביתם והנה הפיכת סדום ועמורה בתוכו וחפצים וכסף נעלמו ואינם, ולעיתים קרובות משמעות הדבר היא כי הרכוש יירד לטמיון, שכן העבריין לא יילכד".

ב"כ המאשימה הרחיבה טעוניה על החומרה. ציינה את הערך הכספי והסנטימנטי של הרכוש שנגנב. עמדה על הנזקים הישירים והעקיפים ועל החדירה לפרטיות ועתרה, לאור עבר מכביד, משסיגל לעצמו אורח חיים עברייני להשית מאסר ממושך בפועל תוך הפעלת התנאי במצטבר, מאסר מותנה וקנס.

בא כוחו עמד על נסיבותיו האישיות. ציין כי אביו נפטר בהיותו כבן 4 כך שגדל ללא דמות אבהית ויד מכוונת, כבן למשפחה מרובת ילדים שחלקם הידרדר, בהיותם מושפעים מסביבה שולית. שהינו אב ל - 4 ילדים קטינים אותם מתקשה לפרנס. עמד, לקולא, על הודיה מיידית, עוד בחקירה במשטרה, לקיחת אחריות והבעת חרטה. ציין כי הרכוש הוחזר. עתר, לאור החסכון בזמן השיפוטי ובהעדת העדים להסתפק בהפעלת המאסר המותנה.

הנאשם הביע צער, חרטה ובושה על כי שב וכשל. הבהיר שהדבר לא בידיו. הבטיח שזו הפעם האחרונה וביקש תנאי ממושך.

על פניו מעשיו ועברו מלמדים עליו כי הינו עבריין רצידיביסט שבחר בפשע כדרך חיים. מאסרים ממושכים בפועל ועל תנאי אין בה כדי להרתיעו מלהמשיך ולשלוח יד לרכושו של האחר. נראה כי הדרך היחידה להגן על הציבור מפני פגיעתו הרעה הינה בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת. ואם בכל זאת לא אמצה עמו את מלוא חומרת הדין הרי זאת על שום, הודאה, חרטה וחסכון בזמן.

אשר על כן, הנני דנה הנאשם לעונשים הבאים:

הנני דנה הנאשם ל - 36 חודשי מאסר מתוכם 24 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע.

הנני דנה הנאשם ל - 9 חודשי מאסר אותם ירצה באם תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון, למעט החזקת נכס חשוד כגנוב.

הנני דנה הנאשם ל - 3 חודשי מאסר אותם ירצה באם תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור עבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב.

מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה למשך 10 חודשים אשר הושת בבימ"ש השלום כפ"ס ביום 11.9.07, בת"פ 1013/04, ו - 3523/03, לריצוי באופן מצטבר.

סה"כ ירצה הנאשם 34 חודשי מאסר החל מיום המעצר - 12.1.11.

הנני דנה הנאשם לתשלום קנס בסך 5000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים הראשון תוך 30 יום מהיום. לא ישולם תשלום במועדו יעמוד מלוא הסכום לפרעון מיידי.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.