מדינת ישראל נ' בלטי

החלטה

1.לפני בקשה שניה להארכת מעצרו של החשוד עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה ביום 27.11.2010 בשעה 23:15.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 4 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של החזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית, הפרעת שוטר במילוי תפקידו והשמדת ראיות, בכך שביום 27.11.2010 בשעה 23:15 כאשר השוטרים קראו לו לעצור החל לברוח ולפזר חומר שהיה ברשותו. המדובר בחומר החשוד כסם מסוג הירואין במשקל 36.9 גרם.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה.

המדובר בכמות סם גדולה העולה כדי עשרות מונים על כמות ככזו המוחזקת לשימוש אישי, החשוד הודה בחקירתו בהחזקת הסם. אכן ראוי שהמבקשת תפעל בכדי תהא חוו"ד מוקדם ככל האפשר בפני ביהמ"ש. יחד עם זאת, במכלול הנסיבות שבתיק ולאור ההתפתחות בחקירה, יש מקום לקבל הבקשה במלואה.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשוד עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה, וכן נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לסיכון בטחונו של הציבור.

8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותו של החשוד, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.

10.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד עד ליום 05.12.2010 עד השעה 12:00.

12.תיק החקירה מושב לחוקר.

13.צו מעצר נחתם בד בבד.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ה כסלו תשע"א, 02/12/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

הוקלד על ידי: איטה רוט