מדינת ישראל נ' בלאושטיין שפרבר(עציר)

הכרעת דין

על ייסוד הודאתו, אני מרשיע את הנאשם בעבירת התפרצות, לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 וכן בעבירת גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תש"ע, 15/06/2010 במעמד הנוכחים.

בני שגיא, שופט

התובעת- טיעונים לעונש:

מגישה גיליון הרשעות פליליות.

עבירות התפרצות לדירה הן עבירות חמורות ביותר שהתביעה עותרת לעונשים מחמירים. במקרה זה למזלנו המתלוננת לא הייתה בבית. הנאשם נתפס כמה שעות לאחר מכן כשבידיו רכוש השייך למתלוננת. לנאשם 5 הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות אך לא בעבירה של התפרצות לדירה.

הוא ריצה מאסר בשנת 2007 של 36 חודשים ממנו השתחרר בסוף 2009. בחקירתו הוא הכחיש קשר להתפרצות לדירה.

לאור כל אלה, אנו סבורים כי ההסדר אליו הגענו הוא ראוי והולם את נסיבות המקרה. אבקש לכבד את ההסדר.

גזר דין

הנאשם הורשע על ייסוד הודאתו בעבירת התפרצות ובעבירת גניבה.

על פי עובדות כתב האישום התפרץ הנאשם לדירה וגנב ממנה פריטים כגון שעוני יד, תכשיטים, עטים ודרכון.

הצדדים עתרו במשותף להטלת עונש של 12 חודשי מאסר וכן מאסר מותנה.

הצדדים נימקו את ההסדר, מחד בחומרת העבירה, עברו הפלילי המכביד של הנאשם שרק בשנת 2009 השתחרר ממאסר שנגזר עליו בעבירות סמים לתקופה של 3 שנים.

מאידך, ציינו הצדדים לקולא את הודאת הנאשם, החיסכון בזמן שיפוטי ולקיחת האחריות.

שקלתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את נסיבותיו של המקרה, מדובר בעבירת התפרצות אחת והעונש אליו הגיעו הצדדים, בסופו של יום, נראה כתואם את רמת הענישה, נסיבותיו של המקרה ונתוניו של הנאשם.

לאור האמור לעיל, אני מכבד את ההסדר וגוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר לתקופה של 12 חודשים, החל מיום 6.4.10.

2.מאסר לתקופה של 6 חודשים, אך הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם כן יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירת רכוש.

3.בהסכמת הצדדים, הכסף המזומן שנתפס בכליו של הנאשם (כ- 400 ₪), יושב לו.

יתר הרכוש יוחזר למתלוננת.