מדינת ישראל נ' בכר(עציר)

החלטה

רקע: כתב-האישום

1.כנגד המשיב הוגש כתב-אישום יחד עם בקשה למעצר עד לתום ההליכים, המייחס לו ביצוע עבירות של שוד בחבורה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 [להלן: חוק העונשין] ושימוש במסמך מזוייף לפי סעיף 420 לחוק העונשין.

2.על-פי המתואר בכתב-האישום, ביום 15.3.12 הגיעו המשיב ויעקב בלקאר [להלן: בלקאר] לבניין בו התגורר המתלונן, כאשר הבניין היה באותה העת בשיפוצים. השניים ביקשו מקבלן השיפוצים לעלות לגג הבניין, לצורך בדיקת קיומם של חיבורים פיראטיים, תוך שהם מתחזים לעובדי חברת "הוט" ומציגים מסמך מזויף מטעם החברה. בהמשך, צלצל הקבלן אל המתלונן, בהיותו יו"ר וועד הבית, וביקש ממנו להגיע לבניין. המתלונן פגש במשיב ובבלקאר, ואלו ביקשו ממנו לעלות לגג הבניין, אך הוא סירב לאור השיפוצים, ואולם הסכים כי יעלו לקומת מגוריו לצורך בדיקת ארון התקשורת. בהמשך, הגיע למקום אדם נוסף וחבר אל המשיב ואל בלקאר, שהיו באותה העת בקומה הרביעית והתחזו כמי שעובדים בארון החשמל. המשיב, בלקאר והאחר דפקו בדלת ביתו של המתלונן, דחפו אותו, כבלו אותו באזיקון, כיסו את ראשו בחולצה ושדדו ממנו באיומים ובכוח מחשב נייד, אייפון, כסף מזומן ותכשיטים. בהמשך, כבלו המשיב, בלקאר והאחר את המתלונן באמצעות אזיקון בידיו וברגליו לשולחן ונמלטו מהמקום.

3.ייאמר כבר כי בלקאר, שותפו של המשיב לכאורה, הורשע בדין בגין המסכת העובדתית המתוארת ובאותן העבירות המיוחסות למשיב (גזר-הדין ניתן ביום 13.9.2012 בת.פ. 21411-05-12, כב' השופטת מרוז).

לטענת הפרקליטות, המשיב היה בבריחה במשך כשנה ומחצה, חרף ביקורים של שוטרים בדירות בני משפחתו וזימוניו של המשיב לחקירה באמצעות בני משפחתו.

טענות הצדדים

4.ב"כ המבקשת ביקשה לשכנע, כי בידיה ראיות להוכחת אשמתו של המשיב, הכוללות: טביעות אצבע של המשיב ושל בלקאר על המסמך המזויף שנחזה להיות מכתב של חברת "הוט"; טביעות אצבע של המשיב ושל בלקאר על ארון החשמל הנמצא בסמוך לדירת המתלונן; התקשרות טלפונית בין המשיב לבין בלקאר ביום האירוע ובסמוך לשעת ביצוע השוד; התקשרות טלפונית בין המשיב ובלקאר לבין בעל הטלפון שמספרו הופיע על המסמך המזויף שנחזה להיות מכתב של "הוט", שנמצא בבית המתלונן; איכון הטלפון של המשיב ושל בלקאר ביום האירוע באזור בניין המגורים של המתלונן בצמוד לשעת ביצוע השוד; בריחתו של המשיב מהמשטרה במשך שנה ומחצה חרף ניסיונות איתור וזימונים באמצעות בני משפחתו; גרסתו התמוהה של המשיב במשטרה, אשר לא ניתנת לבדיקה, ובין היתר הסבריו באשר להימצאות טביעות האצבע במקומות שתוארו.

עוד נטען, כי כנגד המשיב קמה עילת מעצר של מסוכנות על רקע האלימות שהופעלה כלפי המתלונן, תוך תכנון מוקדם והצטיידות בציוד הנדרש. בנוסף, לאור הימלטותו של המשיב מכוחות המשטרה במשך שנה ומחצה, יש בשחרורו כדי להוות סכנה לציבור וקיים סיכוי גבוה כי יתחמק מהליכי שפיטה – ואין כל מקום לשלחו לקבלת תסקיר שירות המבחן ולשקול את שחרורו.

5.לטענת הסניגור, המדובר בראיות נסיבתיות, אשר אינן מביאות למסקנה כי המשיב הוא שקשור לאותה חבורה אשר ביצעה את השוד. לגישתו, מרשו מסר הסברים הגיוניים באשר להימצאות טביעות אצבע שלו על ארון החשמל וכן הראיות הקשורות לתקשורת, בכך, שבאותה תקופה חיפש עבודה בבניין בשיפוצים בהוד השרון. באשר למסמך המזויף של "הוט" מסר, כי ראה מסמך כלשהו ברכב של בלקאר וזכר כי בלקאר סיפר על ראיון שהיה לו בחברת "הוט". הוסיף, כי מרשו מסר גירסה אמיתית ועקבית עוד לפני שהוטחו בפניו הראיות בתיק, כשלא הרחיק את עצמו מהזירה או מהקשר החברי עם בלקאר. הסניגור טען עוד, כי נערך מסדר זיהוי למתלונן, אליו לא זומן, והמתלונן לא זיהה את המשיב. הסניגור ביקש לשכנע עוד, כי מרשו לא היה בהימלטות אלא שהה בצפון, לא ידע שמחפשים אותו, כאשר דו"חות הפעולה בתיק החקירה אינם מצביעים על נסיון אמיתי לאתרו. לטעמו, כאשר המדובר באדם ללא עבר פלילי, ועל רקע ההסברים שמסר לענין הימצאותו במקום – אשר לא נבדקו על-ידי החוקרים, גבוהים הסיכויים שלאחר שמיעת ראיות, יזוכה.

על כן, לאור המכלול וחולשת הראיות, עותר הוא לשחרר את מרשו לחלופת מעצר – ולא בקרב בני המשפחה – אשר תיבדק על-ידי שירות המבחן.

דיון והכרעה

6.כפי שהבהיר הסניגור, אין מחלוקת לגבי עצם קיומו של האירוע המתואר בכתב-האישום, כשבלקאר כבר הודה, הורשע ונגזר דינו בגין חלקו באותו האירוע (ואישום נוסף). בנוסף, הקשר החברי בין המשיב לבין בלקאר אף הוא אינו מוכחש.

7.עוד אין מחלוקת, כי טביעות אצבעותיו של המשיב נמצאו על ארון החשמל הצמוד לביתו של המתלונן בחלקו החיצוני, וכן על המכתב המזויף הנחזה להיות של חברת "הוט" אשר נתפס בזירה (ראו דו"חות עדי תביעה 12, 14 – מיום 27.3.12).

8.ראיות נוספות, המבססות את הקשר של המשיב לאירוע כוללות התקשרות טלפונית בין המשיב לבין בלקאר ביום האירוע ובסמוך לביצוע שעת השוד; התקשרות טלפונית בין המשיב לבין בעל הטלפון שמספרו (0528033527) הופיע על המסמך הנחזה להיות מכתב של "הוט" שנמצא בזירה – בבית המתלונן. בנוסף, קיים איכון הטלפון של המשיב ושל בלקאר באיזור בניין המגורים של המתלונן, בצמוד לשעת ביצוע השוד (ראו פלטים מסומנים "22" (ע.ת.22), מפה ודו"חות פעולה של ע.ת. 4).

9.לאחר גילוי טביעות האצבע, החלו נסיונות איתור אחר המשיב. בתיק החקירה מצויות הזמנות להגיע למשטרה שהושארו בביתו (בין השאר, מימים 24.4.12, 2.5.12).

נערך חיפוש בביתו של המשיב ביום 22.4.12 בנוכחות בני משפחה (דו"ח פעולה שנערך על-ידי ע.ת. 17), שלאחריו נחקרה אשת המשיב (ע.ת. 5) ביום 3.5.12. בחקירה זו מסרה, כי היא יודעת שמחפשים אחר המשיב, וכי ביום האתמול שוחחה עימו, כשמסרה לו שהמשטרה מחפשת אחריו (שורה 11).

בעקבות אותו חיפוש, שבו נמצא רכוש החשוד כגנוב, נחקר גם סמיר בכר (ע.ת. 6), אחיו של המשיב, ביום 2.5.12. בחקירה זו מסר, כי מאז שבלקאר נעצר, לא ראה את אחיו (שורה 11). עוד מסר, כי "כולם יודעים שאתם רוצים אותו" (שורה 12).

ביום 3.7.12 יצא כוח משטרה לעצור את המשיב לאחר שהוצא צו מעצר בבית-משפט השלום בכפר-סבא. בן משפחה מסר כי המשיב נמצא בצפון. לשאלת השוטר – כיצד ידוע לו הדבר, השיב בן המשפחה כי הוא מדבר עם אשתו בטלפון, ומסר לה שלא יגיע הביתה. השוטרים ביקשו מאותו בן משפחה שימסור לאשת המשיב כי עליו להגיע למשטרה (ראו דו"ח פעולה מאותו היום, ע.ת. 17).

בחודש דצמבר 2012 הגיעו לביתו, אז מסר אחיו, גסאן בכר, כי אינו בקשר עם המשיב (דו"ח פעולה מיום 17.12.12).