מדינת ישראל נ' בילינקיס

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשמת נרשמה, ביום 8.2.11, הודעת תשלום קנס בגין שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב, בעת שהרכב בתנועה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

הנאשמת כפרה באישום המיוחס לה וביום 1.3.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד רס"ב אילן בליץ, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 8.2.11, בסמוך לשעה 09:07, נהגה הנאשמת ברכב בהרצליה, בכביש שירות הצמוד לכביש מספר 2 , מכיוון דרום לכיוון צפון ובהגיעה לצומת עם שדרות שבעת הכוכבים, נצפתה על ידי עד התביעה כאשר היא אוחזת בידה השמאלית טלפון נייד ומצמידה אותו לאוזנה השמאלית.

העד הורה לנאשמת לעצור את הרכב ורשם מפיה את הדברים הבאים:" לא דיברתי בפלאפון, בוא תראה את הפלאפון שאין שיחות...לא דיברתי בפלאפון, אולי ראית אותי מעבירה שיר עם היד".

על פי גרסת הנאשמת, היא נהגה כאמור, אך לא אחזה את הטלפון בידה, שכן הטלפון היה מונח על מושב הנוסע לצידה. לטענת הנאשמת, ברכב מותקנת דיבורית ואת השיחות היא מבצעת באמצעותה.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשמת עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העד ציין את מקום עמידתו, כיוון נסיעת הנאשמת והמרחק ממנו הבחין בה אוחזת את הטלפון הנייד ושנר על קשר עין רצוף עם הרכב עד לעצירתו.

עדותו של עד התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית.

3. גרסת הנאשמת לפיה הטלפון הנייד היה מונח על המושב לצידה, בעוד שברכב מותקנת דיבורית והיא לא עשתה בו כל שימוש, אינה סבירה בעיני. אם אין בכוונת הנאשמת להשתמש בטלפון הנייד, לצורך שיחה או כל שימוש אחר, מדוע בחרה להניחו לצידה על גבי המושב?

4. הנאשמת העידה כי הטלפון הנייד שברשותה הוא מסוג "אייפון", שמשמש אותה לפעולות נוספות, מעבר לשיחה. עובדה זו עולה בקנה אחד עם הדברים שנרשמו מפיה במועד רישום הדו"ח, לפיהם העבירה שיר בטלפון הנייד. עד התביעה לא נחקר כלל באשר לדברים שרשם תחת הכותרת "דברי הנהג" ולכן לא נסתרה גרסתו ויש בה בבחינת ראשית הודיה בביצוע העבירה, שכן אין כל נפקות לסוג השימוש שנעשה במכשיר, כל עוד אחזה בו הנאשמת בידה.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשמת עברה עבירה כמיוחס לה בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ב , 25 מרץ 2012, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: