מדינת ישראל נ' ביטון

החלטה

בפני בקשה לחפיפת עונשי מאסר ותיקון גזר דין אשר הושתו על המבקש בתיק שבפנינו לבין עונש מאסר שהומר לעבודות שירות שנגזר על המבקש בתיק ת.פ. 20028-07-11.

בתיק שבפנינו הודה והורשע המבקש ביום 17.3.13 וגזר דינו ניתן ביום 13.10.13 והוטל עליו עונש מאסר לתקופה של 7 חודשים.

ביום 10.9.13 נגזר דינו של המבקש בתיק השני (ת.פ. 20028-07-11) והוא נידון למאסר למשך 6 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שרות החל מיום 7.10.13.

בנסיבות העניין חל לכאורה סעיף 45 (ב) לחוק העונשין הקובע לאמור:

"מי שנידון למאסר ולפני שנשא כל עונשו חזר ונידון למאסר ובית המשפט שדן אותו באחרונה לא הורה שישא את עונשי המאסר, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא עונש מאסר אחד והוא של התקופה הארוכה ביותר".

עניין חפיפת שני העונשים היה צריך להיות מובא בפני המותב אשר גזר את דינו ביום 13.10.13.

אולם מתברר כי לא רק שהבקשה לחפיפת עונשים לא הובאה כלל בפני אותו מותב, אלא שבטיעונים לעונש לא צויין כלל אודות העבירה הפלילית נשוא התיק השני.

יצויין כי בתיק זה הוגש אף ערעור לביהמ"ש המחוזי בת"א (עפ"ת 57827-10-13) וגם בערכאה זו לא עלתה לדיון הסוגיה של חפיפת עונשי המאסר, למרות שלראשונה עלתה העובדה כי על המבקש הוטל עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.

זאת ועוד על הערעור המחוזי הוגש רע"פ 8875/13 לביהמ"ש העליון אשר נדחה ואף בהליך שם לא עלתה לדיון הסוגיה של חפיפת עונשי המאסר ואף לא עלתה שם העובדה כי על המבקש הוטל עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.

בנסיבות העניין המדובר בפס"ד חלוט אשר הבקשה לתקנו תתכן בהסכמת המשיבה – המאשימה (ראה סעיף 81 (ב) לחוק בתיהמ"ש) ובהעדר הסכמה כאמור הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב תשע"ד, 30 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: