מדינת ישראל נ' ביטון

הכרעת דין

הנאשמת הודתה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.

לפיכך אני מרשיע אותה בעבירה שיוחסה לה בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ה' טבת תשע"א, 12/12/2010 במעמד הנוכחים.

אלון אופיר, שופט

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בביצוע עבירות בניגוד לסעיף 62 (2) בפקודת התעבורה יחד עם תקנה 64 (ג) בתקנות התעבורה אשר גרמו לתאונת דרכים ללא חבלות של ממש.

הארוע נשוא תיק זה התרחש לפני כשנה עת נהגה הנאשמת רכב בעיר באר שבע.

הנאשמת הודתה ולקחה אחריות מלאה ביחס לארוע המיוחס לה בכתב האישום וזאת מבלי שנוהלו הוכחות בתיק זה.

עברה התעבורתי של הנאשמת נקי לחלוטין.

הנאשמת תיארה את מהלך חייה בבית המשפט ואת הקושי העצום שיש לה לנהל את חייה ללא רישיון נהיגה.

בהתאם לחוק יש חובת פסילה לצד העבירה בה הורשעה הנאשמת, אך לבית המשפט באותו החוק ניתנה הסמכות במקרים מיוחדים לחרוג מתקופת פסילת המינימום.

אני סבור כי העובדה כי הנאשמת נעדרת כל עבר תעבורתי, כי לא נגרמו חבלות של ממש וכן העובדה כי הנאשמת לקחה אחריות על רקע נסיבות חייה, מצדיקים כולם צמצום של חודש מתקופת המינימום שנקבעה על ידי המחוקק.

החלטה זו תאוזן על ידי פסילה מותנת משמעותית ולצידה קנס.

לפיכך הנני דן את הנאשמת לעונשים הבאים:

א. קנס בסך 750 ₪ או 3 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב - 3 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10/02/11 ובכל 10 לחודש.

אם אחד התשלומים לא ישולם במועדו תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.

ב. הנני פוסל את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק את רשיון הנהיגה לתקופה של 60 יום.

מהפסילה בפועל יקוזזו 60 ימי פסילה מנהלית אותם ריצתה הנאשמת.

למען הסר ספק, אין צורך בהפקדה נוספת של רישיון הנהיגה בתיק זה.