מדינת ישראל נ' ביטון(עציר)

החלטה

המשיב חשוד בהתפרצות לדירה, אשר בוצעה ביום 29.1.10. המשיב נחשד בשל טביעת אצבע שלו שנמצאה בזירה. טביעת האצבע פוענחה בחוות דעת ראשונית ביום 10.3.10. ביום 11.3.10 הובא המשיב בפני כב' ס. הנשיא השופטת בית אור בבקשה להארכת מעצר, והיא הורתה להאריך את מעצרו עד לשעה 23:00 באותו יום. ערר שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי הנכבד התקבל, בהחלטת כב' השופט שפסר מיום 11.3.10. בהחלטה האמורה, נקבע כי התרחשו מספר תקלות בעבודת המשטרה, ואולם, נוכח מסוכנותו הלכאורית של המשיב (על רקע עברו פלילי), יש להאריך את המעצר על מנת לבצע פעולה אחת שנותרה, והיא קבלת חוות דעת סופית לעניין טביעת האצבע, כאשר בית המשפט הדגיש, כי יש צורך בהארכה לתקופה סבירה לביצוע אותה פעולה, המעצר הוארך איפוא עד ליום 12.3.10. ביום 12.3.10 הובא המשיב שוב בפני כב' ס. הנשיא השופטת בית אור, בבקשה להארכת מעצר. המשטרה ביקשה באותו מועד להאריך את מעצרו למשך 4 ימים, דהיינו עד היום. בקשתה של המבקשת התקבלה במלואה, ומעצרו של המשיב הוארך עד היום.

היום, התייצבה המבקשת וביקשה להאריך את מעצרו של המשיב ב-3 ימים נוספים, לצורך קבלת חוות הדעת. בנספח לבקשה נאמר, כי המומחה, מר אלי דיין, ביקש לקבל את כל המעתקים הקשורים לתיק, היות שלא נמסרו לו, והוא זקוק להם לצורך השלמת חוות הדעת.

סבורני, כי בשל כל האמור, הבקשה איננה סבירה.

נוכח ההתדיינות בעניינו של המשיב כפי שהובאה לעיל היה על המבקשת להקפיד הקפדה יתרה על ביצוע כל הנדרש על מנת להביא את החקירה לידי סיום היום, וכאשר לא עשתה זאת, טוב היה אילו היתה נמנעה מלהגיש בקשה זו. יש ממש בטענות הסנגור, לפיהן קבלת הבקשה תהפוך את בית המשפט למכשיר אוטומטי להנפקת מעצרים, גם אם הבקשות באות כתוצאה ממחדלים ברורים של המבקשת.

יש גם לזכור, כי המשיב חשוד בביצוע עבירת רכוש יחידה, ועל כן, על אף עברו הפלילי, עילת המעצר אינה כזו המחייבת בהכרח מעצרו.

לפיכך, אני מורה כי המשיב ישוחרר בתנאים שנקבעו בהחלטת כב' ס. הנשיא השופטת בית אור מיום 11.3.10, דהיינו, חתימת ערבות עצמית על סך 5,000 ₪ להבטחת התייצבותו לחקירה ככל שידרש.

ניתנה והודעה היום כ"ט אדר תש"ע, 15/03/2010 במעמד הנוכחים.

גד גדעון, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: