מדינת ישראל נ' ביג

גזר דין

1.הנאשמת הורשעה עפ"י הודאתה, במסגרת הסדר טיעון בתיק ת"ד, לאחר שחזרה בה מכפירתה בביצוע העבירות הבאות:

סטייה מנתיב נסיעה, עבירה על תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה (להלן הפקודה),

נהיגה ללא ביטוח תקף, עבירה על סע' 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי,

נהיגה ברשלנות עבירה על סע' 62 (2) לפקודה, גרימת נזק עבירה על תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה (להלן התקנות),

גרימת חבלה של ממש עבירה על סע' 38 (3) לפקודה.

אחריות מכוח חזקת בעלות עבירה על סע' 27 (ב) לפקודה.

רישיון רכב לא בתוקף פחות מארבעה חודשים עבירה על סע' 2 לפקודה.

אי מסירת פרטים עבירה על תקנה 144 (א)(3) לתקנות בקשר עם סע' 38 (2) לפקודה.

אי הודעה למשטרה עבירה על תקנה 144 (2) לתקנות בקשר עם סע' 38 (2) לפקודה.

אי הגשת עזרה עבירה על תקנה 144 (א) (2) לתקנות בקשר עם סע' 38 (2) לפקודה.

עזיבת מקום תאונה עבירה על תקנה 144 (א)(1) לתקנות בקשר עם סע' 38 (2) לפקודה.

2.עפ"י עובדות כתב האישום בתאריך 4.3.11 בשעה 11:40, או בסמוך לכך, נהגה הנאשמת ברכב פרטי תוצרת מיצובישי מ.ר 8114302 (להלן: "הרכב") בלוד רח' דוד פנקס 1 ברשלנות ובקלות ראש בכך שסטתה עם רכבה שמאלה והתנגשה ברכב פרטי תוצרת פיאט מ.ר 4390427 נהוג בידי אילוז אליהו (להלן: "הרכב המעורב") שנסע בנתיב הנגדי ופגעה ברכב פרטי תוצרת מיצובישי מ.ר 76000002 בבעלות מסיקה אברהם אשר חנה במקום.

3.כתוצאה מההתנגשות ניזוקו כלי הרכב ונחבלו בגופם הנהג המעורב ונוסע ברכבו – יוסף אביקזר חבלות של ממש – שברים בצלעות וקרעים בגיד.

4.בנסיבות האירוע נסעה הנאשמת כשרישיון הרכב פקע ב 8.12.10 וללא ביטוח תקף.

5.לאחר שהנאשמת היתה מעורבת בתאונה לא מסרה לנהג המעורב פרטים כנדרש בחוק ועזבה את המקום מבלי להודיע למשטרה על קרות התאונה.

6.במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים סוכם כי יוטלו על הנאשמת: פסילה למשך 4 חודשים, פסילה על תנאי, קנס ומאסר על תנאי מרתיע.

7.ב"כ המאשימה ציינה כי הסדר הטיעון מבוסס על כשלים ראייתיים, חלוף הזמן ועברה התעבורתי של הנאשמת, הפנתה לנסיבות התאונה ותוצאותיה, ציינה כי לא מדובר בחבלות של ממש מסוג נכויות, טענה לחומרת העבירות לפיהן הנאשמת עזבה את המקום לאחר מעורבותה בתאונה מבלי להגיש עזרה ומבלי להשאיר פרטים ולהודיע למשטרה, הפנתה לגיליון הרשעותיה של הנאשמת, ללא רישום פלילי וציינה כי הנאשמת מואשמת מכח חזקת בעלות.

8.ב"כ הנאשמת ביקש לכבד את ההסדר ולהתחשב בגובה הקנס נוכח נסיבותיה האישיות, ציין את השלכות הפסילה על הנאשמת אשר תמנע ממנה להסיע את ילדיה לגני הילדים, הנאשמת הודתה במיוחס לה, חסכה זמן שיפוטי ונטלה אחריות על מעשיה.

9.מעיון בגיליון הרשעותיה של הנאשמת עולה כי לנאשמת האוחזת ברישיון נהיגה משנת 99 ולחובתה 9 ה.ק, ביניהן, נהיגה ללא חגורת בטיחות, אי ציות לתמרור, הסעת נוסע במושב האחורי לא חגור ונהיגה בלא זהירות.