מדינת ישראל נ' ביבי(עציר)

החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתה של כב' השופטת זינגר מיום 2.2.11 במסגרתה שוחרר המשיב מן המעצר לחלופת מעצר הכוללת מעצר בית ואיזוק אלקטרוני. העילה לבקשה עניינה במעשים שביצע המשיב במהלך תקופת מעצר הבית, כאשר על פי הנטען ניצל את האפשרות לצאת לטיפול שיניים וביום 4.8.11 סר לביתו של מתלונן, איים עליו ונטל ממנו ארנק ושני מכשירי טלפון סלולריים, וכל זאת תוך שהוא מפר את תנאי המעצר. בגין העבירות שיוחסו למשיב בעקבות אותו אירוע הגישה הפרקליטות בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים (מ"ת 23633-08-11), וביום 18.8.11 נעתרה כב' השופטת ייטב לבקשה זו והמשיב נעצר עד לתום ההליכים באותו הליך.

ימים ספורים לאחר מתן ההחלטה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בהליך הנוסף, הגישה המבקשת בקשה זו שבפני. לא הובהר מדוע הוגשה בקשה זו בנפרד, שעה שאין מחלוקת שהעילה בבסיסה זהה כמעט לחלוטין לעילה שבבסיס הבקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים במסגרת ההליך הנוסף. ניתן אומנם להצביע על השוני בקו הטיעון, כאשר במסגרת אותו הליך ניתן היה להישען גם על החומרה היתרה הנודעת לעבירות איומים, המצדיקה כשלעצמה מעצר עד לתום ההליכים במקרים רבים, ועל העובדה שהליך זה מנוהל ע"י התביעות בעוד ההליך הנוסף מנוהל ע"י הפרקליטות, אלא שאין בכך כדי להסביר מדוע לא נוהלו ההליכים גם יחד ולו בשל החשש למתן החלטות סותרות, וכילוי הזמן הרב בשל ניהול הליכים כפולים.

ביצוע עבירות במהלך שהייה במעצר בית, תוך הפרת תנאי המעצר, יש בו כדי להקים עילה נפרדת למעצרו של אדם עד לתום ההליכים, כפי שנקבע בסעיף 21ב' לחוק המעצרים. כידוע כל חלופת מעצר שהיא נשענת בעיקרו של דבר על האפשרות לרחוש אמון לאדם המבקש להשתחרר לחלופה, ומכאן שמי שהוכיח שלא ניתן לרחוש בו אמון אין לכאורה מקום לשחררו לחלופת מעצר (ראו לאחרונה בש"פ 5226/11 אבו רקייק נ' מדינת ישראל , מיום 25.7.11). אין פירושו של דבר כי בכל מקרה בו הופרו תנאי השחרור יושב אדם למעצר עד לתום ההליכים. כפי שציינה ב"כ המשיב, שוחרר המערער בבש"פ 1785/11 יקיר גואל נ' מדינת ישראל , מיום 23.3.11 לחלופת מעצר וזאת על אף שבאותו עניין יוחסו לו עבירות של סחר בסם, ובוצעה עבירה אגב הפרת תנאי השחרור. ממילא יש צורך לבצע איזון מתאים בכל מקרה לגופו, ובמקרה דנא יש להתייחס גם לעובדה ששחרורו של המשיב מלכתחילה נשען על טיבן הבעייתי של הראיות כנגדו, ועל כך שהוא מצוי במעצר בית כ 22 חודשים ולא נטען להפרות משמעותיות.

בהתחשב במכלול זה נראה שיש מקום לשקול חלופה בעניינו של המשיב, אולם על פני הדברים לא ניתן להסתפק בחלופה אליה שוחרר בעבר. תסקיר המעצר שנערך בעניינו של המשיב ביום 11.8.11 התייחס בעיקרו של דבר לחלופה שהוצעה אז, וזו נמצאה כלא מתאימה לגוף העניין, לאו דווקא בשל המשיב אלא בשל הדברים שנאמרו ביחס לחלופה עצמה. שירות המבחן אומנם חיווה דעה מסוימת גם לעניין המשיב בחיתום התסקיר, אולם נראה שאם תמצא חלופה מתאימה ניתן יהיה לשקול אותה בחיוב.

לפיכך מתבקש שירות המבחן לערוך תסקיר משלים נוסף ולבחון את האפשרות לשחרור המשיב לחלופה שתבטיח פיקוח הדוק יותר על מעשיו. המשיב מוזמן להעלות חלופות מתאימות בפני שירות המבחן.

בשולי הדברים אעיר שהצורך בהגשת בקשה לעיון חוזר במקביל לבקשה למעצר עד לתום ההליכים בתיק אחר, מתחדד במקרה זה כאשר קיימת אפשרות שיגזר דינו של המשיב בתיק המקביל במרוצת השבוע הקרוב והוא ישוחרר מן המאסר (שיכלול את ימי המעצר) כבר במרוצת אותו שבוע. ממילא יש טעם בבקשה שהוגשה, אף שיש טעם לפגם בכך שהיא הוגשה שלא במקביל לבקשה הנוספת.

שירות המבחן יערוך תסקיר משלים כפי שהובהר לעיל.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לשירות המבחן.

דיון בעניינו של המשיב יתקיים ביום 11.9.11 בשעה 09:30.

המשיב יובא לדיון באמצעות השב"ס.

ניתנה והודעה היום ב' אלול תשע"א, 01/09/2011 במעמד הנוכחים.

רם וינוגרד, שופט

הוקלד על ידי: נעמי שמואל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: