מדינת ישראל נ' ביאן עלאא

גזר דין

הנאשם בפני הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, עבירה על סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה").

הטענה העובדתית היא, כי בתאריך 29.05.2010 בשעה 00:43 או בסמוך לה, נהג הנאשם ברחוב מאיר שחם, בירושלים בהיותו שיכור. בבדיקה שנערכה לו באמצעות מכשיר הינשוף, נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף שלו הוא 570 מיקרוגרם.

סעיף 39א לפקודה קובע עונש מינימום של שנתיים פסילה לעבירת הנהיגה בשכרות. עם זאת, לבית המשפט נתונה הסמכות להפחית מעונש המינימום בנסיבות מיוחדות. לטעמנו, רשאי בית המשפט לקבוע כי פסילת המינימום כולה או חלקה תהיה פסילה על תנאי (ת"ת 10214/09 מדינת ישראל נגד כהן, (לא פורסם, 17.11.2009)).

הכל מסכימים, כי כפי שעולה מסעיפים 36 ו – 39א לפקודה, נתונה לבית המשפט הסמכות להפחית בנסיבות מיוחדות מעונש המינימום ולהורות שהפסילה כולה או חלקה תהא על תנאי, כמו במקרה דנן.

בית משפט זה נתקל בנהגים רבים שהואשמו בעבירת הנהיגה בשכרות. מרביתם שונים מדמות ה'שיכור' במובנה המקובל. המדובר על פי רוב באנשים חיוביים ונורמטיביים, שסברו בכנות כי השתייה לא השפיעה עליהם והם יכולים לנהוג. נהגים אלה לא ידעו כי הם נוהגים ברמת השכרות האסורה בחוק.

ב"כ המאשימה ביקשה, כי יושת על הנאשם עונש של שנתיים פסילה, פסילה על תנאי וקנס.

מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם עלה, כי מדובר בנאשם בן 31, נשוי ואב לילד בן שנתיים ולתינוק בן חודשיים ימים. הנאשם מתגורר עם בני משפחתו בשכונת ואדי אלג'וז במזרח ירושלים. הנאשם עובד לפרנסתו ולפרנסת משפחתו כשומר בקונסוליה האמריקאנית בירושלים. בנוסף ציין שירות המבחן בתסקירו, כי הנאשם הביע את רצונו לביצוע צו השירות לתועלת הציבור והתחייב לעמוד בהם.

שירות המבחן התרשם, כי מדובר בנאשם המסוגל לעמוד בכל המטלות הכרוכות בביצוע הצו. הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי ותקין ונעדר עבר פלילי.

לאור האמור, שירות המבחן מצא את הנאשם מתאים לביצוע צו שירות לתועלת הציבור ובנה לו תוכנית בהיקף של 300 שעות לתועלת הציבור אותן יבצע בעבודות תחזוקה ומשלוחים במחלקה לקידום נוער במזרח ירושלים.

הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו, נטל אחריות לביצוע העבירה וחסך מזמנו של בית המשפט. בעיקר ראיתי לפני את פרנסתו של הנאשם ופרנסת משפחתו. בית משפט זה ער לקשיי התעסוקה שישנם לעיתים לתושבי מזרח ירושלים, ולא אוסיף בכך. כאן מצא הנאשם פרנסה שרבים וטובים היו מייחלים לה בקונסוליה האמריקאית אך לשווא. גזר דין תקיף יכול לחסל את סיכוייו ולגרור אותו מטה, והדברים ידועים.

לאור האמור הגעתי למסקנה כי מן הראוי להטיל על הנאשם את עונש המינימום, אך תוך הטלת חלקו על תנאי, בהתאם לסמכותו של בית המשפט. זאת, לאחר ששמעתי את הצדדים וטיעוניהם, ולאחר ששקלתי את האינטרס הציבורי במניעת נהיגתם של נהגים שיכורים, ולאור נסיבותיו האישיות של הנאשם, הודאתו באשמה ונטילת האחריות לביצוע, עברו התעבורתי, היעדר עבר פלילי, רמת האלכוהול ואמצעי הענישה התחליפים.

פסילה של שנתיים ימים, מתוכם ירוצו בפועל אחד עשרה חודשים, בניכוי 30 ימים בהם נפסל מנהלית. הפסילה של עשרה החודשים תחושב החל מיום 23.09.2010 (בו הפקיד הנאשם את רישיונו). היתרה בסך שלושה עשרה חודשים תהיה פסילה על תנאי לשלוש שנים אם יעבור שוב עבירה של נהיגה בשכרות.

300 שעות לתועלת הציבור, אותם יבצע הנאשם בעבודות תחזוקה ומשלוחים במחלקה לקידום נוער במזרח ירושלים. השירות יבוצע בתוך שנה מהיום, והפיקוח ייעשה על ידי שירות המבחן. אם יהיה צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יבצע את השינוי וידווח על כך בכתב לבית המשפט. הנאשם מוזהר כי אם לא יעמוד בתנאי השירות, ייאלץ בית המשפט להפקיע את השל"ץ ולגזור את דינו מחדש. בנסיבות המקרה אין מקום להעמדת הנאשם לצו מבחן.

למרות שלא הוטל עליו עונש של מאסר על תנאי, הנאשם מוזהר כי העונש על נהיגה תחת השפעת אלכוהול בפעם שנייה, הוא מאסר בפועל.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לצדדים ולשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"א, 17 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: